להרוג את הכלכלנים

הגיע הזמן להרוג את הכלכלנים. לא גופנית כמובן, אלא רעיונית. הם מרעילים אותנו עם תיאוריות מופרכות ומודלים חסרי שחר, וגורמים נזק בל ישוער למרקם החברתי והסביבתי. זמן רב מדי חלף, וכעת הגיעה השעה. אז בואו נהרוג את הכלכלנים יחד עם "מדע הכלכלה" המפוקפק שהם המציאו. למען חברה טובה יותר. למען כדור הארץ. למען העתיד.

 כלכלנים יודעים הכל, אך לא מבינים דבר  תרגום קטע מתוך ראיון עם הכלכלן הצ'יליאני מנפרד מקס-ניף בתוכנית Democracy Now.

"במשך כעשור עבדתי באזורים עניים באמריקה הלטינית. יום אחד, בתחילתה של אותה תקופה, מצאתי את עצמי בכפר עני במיוחד בפרו. מזג האוויר היה מגעיל, וכל היום ירד גשם. עמדתי באמצע שיכון עוני. מולי, עמד איש בבוץ – לא בשכונת עוני, אלא בבוץ. הוא היה נמוך, רזה, רעב ומובטל עם חמישה ילדים, אישה וסבתא. ואילו אני הייתי הכלכלן המכובד מאוניברסיטת ברקלי. הבטנו זה בזה, ולפתע הבנתי שאין לי שום דבר לומר לאיש הזה בנסיבות הללו, וכי כל השפה שלי ככלכלן חסרת תועלת לחלוטין. האם עלי לומר לו שהוא צריך לשמוח כי התוצר המקומי הגולמי צמח בחמישה אחוז או משהו כזה? הרגשתי שהכל מגוחך. כלכלנים חוקרים ומנתחים עוני במשרדים היפים שלהם, יש להם את כל הנתונים הסטטיסטיים, הם יוצרים את כל המודלים ומשוכנעים שהם יודעים הכל. אבל הם לא מבינים עוני".

לצפייה בראיון המלא

 מדוע טועים הכלכלנים?  מומחי האוצר ובנק ישראל מצליחים פחות מחזאי מזג האוויר, ובכל זאת אנחנו נותנים להם לשלוט בחיינו. קטע ממאמר של אריה כספי ז"ל מתוך ספרו "חזקים על חלשים" (עם העדכונים המתבקשים).

"אחת בחודש עולה כל מדינת ישראל לחלות את פניה של נגידת בנק ישראל. שם בקומה העליונה של היכל הבנק, במרומי גבעת רם, יושבת המקובלת קרנית פלוג. עמך ישראל, פופוליטיקאים וסוחרי בורסה ממתינים לברכה החודשית שלה. והיא, ששואבת את כוחה מאלוהי הכלכלה, ברצותה תעלה ריבית, וברצותה תוריד אותה וברכתה תהיה שרויה על הארץ. וקללתה מי ישורנה.

קצת מגזימים אצלנו בהערצת הכלכלנים. על כל תחזית כלכלית שמתגשמת יש שתיים שנכשלות. כלכלה היא מקצוע הרבה פחות מדויק ממה שנדמה. למרות זאת מנסים כלכלנים כמו פישר וחבריו לשלוט במהלך חיינו. ההתעסקות בכסף יוצרת תחושה כאילו הכלכלנים מודדים הכל בצורה מדויקת. למעשה כלכלה היא התחום המעורפל ביותר במדעי החברה. מחקרים כלכליים אמינים הרבה פחות ממחקרים בחינוך או בפסיכולוגיה.

הדרך העיקרית לבדוק תיאוריות במדעי החברה היא לנסות להגדיר גורם משפיע, "משתנה", ולבדוק את השפעתו לאורך זמן. למשל, אם תיאוריה חינוכית מסוימת טוענת שמורים בלונדינים עם עיניים כחולות משיגים תוצאות טובות יותר במתמטיקה, אפשר להכניס לעשר כיתות מורים בלונדינים עם עיניים כחולות, ולעשר כיתות אחרות, שמאכלסות תלמידים עם נתונים דומים, לשלוח מורים קירחים עם עיניים שחורות, ולהשוות את ההישגים במתמטיקה.

שיטת המחקר הזאת כמעט בלתי אפשרית בכלכלה. אף מדינה בעולם לא תרשה להפוך את כלכלתה לשפן ניסוי. לא רק שלא נשיג קבוצת "בלונדינים" לעבוד עליהם, לא יהיה לנו גם קירח אחד לרפואה. כתחליף משתמשים הכלכלנים בנתונים היסטוריים. כלומר, במקום לתכנן ניסוי מבוקר – הם מחפשים את הבלונדיני שבמקרה הגיע להוראה בפינלנד ומנסים להשוות אותו עם הקירח שמלמד בתיכון בתל אביב. זו שיטה הרבה פחות מדויקת.

התוצאה: כלכלנים טובים מאוד בתיאוריה, אבל נכשלים במציאות. ובדומה לניסיונותי בתחום האפייה, העוגה אף פעם לא יוצאת כמו שתיכננו אותה. כשהעוגה בתנור נופלת, אנחנו במקרה הגרוע ביותר קופצים לקונדיטוריה. כשהעוגה הכלכלית נופלת, יש הרבה מאוד אנשים שנשארים רעבים".

 

 אנו מאשימים בזאת  קטע מתוך מניפסט Kick It Over שפורסם במסגרת קמפיין באותו שם:

"אנו החתומים מטה, מאשימים בזאת: כי אתם, מרצי הכלכלה הנאו-קלאסית והסטודנטים שמסיימים את לימודיהם אצלכם, מנציחים הונאה ענקית וחובקת עולם.

אתם מתיימרים לעסוק במדע טהור של נוסחאות וחוקים, אולם אתם חלק ממדעי החברה, על כל החולשות וחוסר הודאות הכרוכים בכך. אנו מאשימים אתכם בהתחזות לדבר-מה שאינכם.

אתם מסתתרים במשרדים שלכם, מוגנים על ידי הז'רגון המתמטי שלכם, בשעה שבעולם האמיתי, יערות נעלמים, מיני בעלי חיים גוועים וחייהם של בני אדם נהרסים בגסות. אנו מאשימים אתכם ברשלנות חמורה בניהול משק הבית של כדור הארץ".

לקריאת המניפסט המלא

 שקר הנתונים הכלכליים  בדיחה ישנה מספרת כי שעון עומד מדויק יותר בממוצע משעון הממהר בחמש דקות בכל יום. זאת משום ששעון עומד מדייק בשעה פעמיים ביום, בעוד ששעון שממהר בחמש דקות מדייק רק פעם בחמישה חודשים, לאחר שמחוגיו הקדימו את השעה בסיבוב שלם בן 12 שעות. כמו בדוגמת השעון, כך גם בסטטיסטיקות של נתוני מקרו כלכליים. סטטיסטיקה כלכלית היא כמו מיטת סדום. הם מקצרת את הארוכים ומאריכה את הקצרים. עבור אדם פרטי, אין לה כל משמעות.

אינפלציה למשל. מדד המחירים לצרכן מבוסס בדרך כלל על סל הוצאות ממוצע, בעוד שבפועל חלוקת סעיפי ההוצאות של כל משק בית היא שונה בתכלית. כך יתכן מצב שבו מחיר המזון מתייקר באופן ניכר, אולם נתוני האינפלציה יצביעו על עלייה מתונה במחירים רק משום שסעיף מסוים שזוכה למשקל גדול במדד המחירים – נניח המחיר של מכשירי סלולר חכמים – צנח בשיעור חד. לא מאמינים? הלשכה לסטטיסטיקה בבריטניה כבר הודתה בכך.

אותו הדבר נכון גם לגבי רמת השכר במדינה נתונה. די בכך שקומץ מיליארדרים יגדיל את הכנסתו באופן משמעותי בשעה שרמת השכר של מרבית ציבור העובדים תתכווץ בכדי שבכל זאת תהיה צמיחה בשכר הממוצע בשוק העבודה. זו הסיבה שבמדינות רבות נהוג לפרסם רק את השכר הממוצע במשק ונמנעים מפרסום השכר החציוני, אשר משקף יותר את מגמות השכר של כלל האוכלוסיה. בישראל למשל, השכר הממוצע מתקרב ל-9,000 שקלים בחודש, בשעה שהשכר החציוני הוא 5,850 שקלים.

עוד דוגמה. שיעור הצמיחה הכלכלית כפי שהוא מחושב בתוצר המקומי הגולמי (GDP) אינו משקף את הצמיחה שממנה נהנים (או סובלים) חלק ניכר מהאנשים החיים בחברה נתונה. נמרוד הלפרן כתב על שקר הצמיחה הכלכלית, בהשראת נאומו המפורסם של רוברט קנדי:

"התוצר המקומי הגולמי, המדד הרשמי לחישוב צמיחה כלכלית בארץ ובעולם, הוא פברוק. הוא תכסיס שנועד לטשטש את ההבדל בין ייצור להרס. בין דברים מועילים למזיקים. בין "טובין" ל"רעין". ניתן להמשיל זאת לאדם שמביט בדף החשבון שלו בבנק, מבלי להבחין בין שורת הזכות לשורת החובה, או בין מינוס ליתרה. כל עניינו הוא בגודל המספרים, בכמות ההפקדות והמשיכות, אך לא במצבו הכספי האמיתי.

אותו הדבר נכון גם בחישוב צמיחה כלכלית. התמ"ג של ישראל מסתכם כיום ביותר מחצי טריליון שקל, אבל הוא כולל בתוכו מכירות סיגריות, בניית מפלצות בטון על החופים, ואמבולנסים לטיפול בקורבנות הקטל בכבישים. הוא כולל הכנסות של מפעלים מזהמים ואת עלות ניקוי הנחלים שהם זיהמו, וגם את נזקי טילי הקסאם שנופלים בשדרות ומחיר הפצצות שאנו מטילים על עזה. הוא כולל את המנעולים שאנחנו מתקינים על דלתות בתינו, ואת בתי הכלא שבהם כלואים אלה שפורצים מנעולים אלו. הוא כולל עמלות של עורכי דין המטפלים בגירושין, וייעוץ פסיכולוגי לילדים ממשפחות הרוסות. כמו גם את האוכל המשמין שהיינו מעדיפים לא לאכול, ואת הכסף שאנחנו מוציאים כדי להשיל משקל עודף.

עם זאת, התמ"ג אינו מחשב את בריאות ילדינו, את איכות החינוך שלהם, או את שמחתם בעת שהם משחקים. הוא אינו מודד התנדבות למען הקהילה או זמן בחיק המשפחה, וגם לא את יופייה של השירה העברית, פריחת השקד או קינון הנשרים. הוא אינו כולל את הדמיון או היצירתיות שלנו, ולא את חוכמתנו או כושר הלמידה שלנו, וגם לא את החמלה או האהבה שבלבנו. למעשה, התמ"ג מודד הכל למעט את אותם דברים שהופכים את חיינו לראויים. הוא מסוגל לומר לנו הכל על ישראל, חוץ מאשר מדוע כדאי לחיות בה".

לקריאת המאמר המלא

זה שנים שכלכלנים מגדירים את חוסנה הכלכלי של מדינה על פי התוצר המקומי הגולמי. הבעיה היא שבכל פעם שכורתים יער – התמ"ג גדל. בעקבות כל אסון דליפת נפט – התמ"ג גדל. בכל פעם שמאבחנים חולה סרטן – התמ"ג גדל. האם כך אנחנו מודדים התקדמות כלכלית? כלכלנים צריכים ללמוד להחסיר. סרטון מבית היוצר של Adbusters (אנגלית).

 מדוע כלכלנים חושבים שהכלכלה יכולה לצמוח לנצח?  מרגע לידתו ועד הגיעו לבגרות מינית, משקלו של מכרסם מוכפל מדי שבוע. לו לא היה מפסיק לגדול לאחר שהגיע לבגרות, כדרכם של בעלי חיים, וממשיך להכפיל את משקלו מדי שבוע, הרי שביום הולדתו הראשון היה עומד בפנינו מכרסם מפלצתי במשקל של 9,000,000,000 טון.

המכרסם הענק היה מסוגל לאכול את כל יבולי החיטה השנתיים בעולם, ביום אחד, ועדיין להישאר רעב. יש סיבה לכך שבטבע דברים גדלים רק עד לנקודה מסוימת. אז מדוע מרבית הכלכלנים והפוליטיקאים חושבים שהכלכלה יכולה לצמוח לנצח?

 האם צמיחה כלכלית הפכה לבלתי כלכלית?  המשברים הכלכליים בעולם, אשר הופכים ליותר ויותר תכופים וחריפים, חושפים לא רק את שבריריות המערכת הכלכלית, אלא גם את הבסיס הכוזב שעליו נבנית צמיחה כלכלית. הסרט "החיים אחרי הצמיחה" מציג דרך כלכלית אחרת (אנגלית).

 שגשוג ללא צמיחה  "משכנעים אותנו להוציא כסף על דברים שאין לנו, דברים שאנחנו לא צריכים, כדי להשאיר רושם חולף על אנשים שלא אכפת לנו מהם". המומחה הבריטי לפיתוח בר קיימא, טים ג'קסון, עורך מעין חשבון נפש כלכלי במסגרתו הוא מציג את המושג שגשוג מזווית חדשה, ומדבר על כלכלה שמתאימה למטרות שמקדמות את האנושות והסביבה. לטענתו השינוי שנדרש מאיתנו אינו מנוגד לטבע האדם, אלא רק מדגיש צדדים אחרים בו, צדדים ש"נגנזו" על ידי תרבות השגשוג והקידמה כפי שהכלכלה שלנו מציגה אותם כיום. הרצאה בכנס TED (אנגלית).

[hana-flv-player video="http://video.ted.com/talks/dynamic/TimJackson_2010G-medium.flv" width="509" height="auto" description="" player="5" autoload="true" autoplay="false" loop="false" autorewind="true" /]

 עושים כלכלה אחרת  חזרה אל כלכלה מקומית תסייע לתיקון המערכת הכלכלית, האקולוגית, החברתית והרוחנית שלנו. הרחק ממוקדי הכוח הישנים, אנשים מתחילים לגבש עתיד שונה לחלוטין. מתוך הסרט התיעודי "כלכלת אושר" (אנגלית). לצפייה בסרט המלא ולקריאה נוספת על המושג כלכלת אושר.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

פרטי כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

להגיב

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.