מצפה אביחי והאויב המשותף

פורסם במקור בפורום אקטואליה של תפוז בקיץ 2010

השבוע ראיתי איך שוטר מג"ב גורר מהפאות את אח של חבר שלי, רק בגלל שהוא צילם שוטרים, בלי תגים, מפוצצים במכות את כל מי שהיה באותו רגע במצפה אביחי. כשראיינו את אמא שלו לתשקורת, היא אמרה שצריך להרחיק את השוטר הזה משירות הן מול יהודים והן מול ערבים, ושאסור לנהוג ככה בבני אדם. נראה לי שהיא צודקת. יכול להיות שהגיע הזמן להרחיב את היריעה.

סיפרו לי שהנודניקים שבאים כל שבוע לעורר מהומות בשכונת שמעון הצדיק (שייח ג'ראח בסמולנית), הלכו בשבוע שעבר להפגין יחד עם משפחות מבית שאן שחברת עמידר גירשה מהבתים. זה צעד חכם. חכם וצודק. חבל שזה לא מה שאנחנו עשינו אחרי שהרסו את הבתים במצפה אביחי, במקום סתם שוב פעם ללכת להדליק שדות של ישמעאלים. כמו שאומרים, יש מה ללמוד.

זה קצת כמו שקרה בבת עין. שהם הבינו שכל העניין הזה של גדר מסביב ליישוב בעצם שם אותם בבית סוהר, ולא ממש מונע כניסה של מחבלים. וזה בדיוק מה שאומרים האנרכיסטים שהולכים להפגין נגד הגדר בבילעין.

יש עוד נקודות שיתוף. אנחנו מסכימים שהממשלה ובתי המשפט לא יכולים להכתיב לנו מה צודק ומה לא. ושיש דברים שהם מעל לחוק. סרבנים יש גם אצלנו וגם אצלם. וכך גם אנשים שמוכנים לעשות הכל כדי להישאר על האדמה שלהם, ושלא אכפת להם תחת איזה שלטון הם יחיו.

אפילו אורי אליצור דיבר על זה ואמר שיש הרבה מהמשותף עם הסמול הקיצוני, וכך הוא אמר: "אני בעד סירוב פקודה לפירוק יישובים, והם בעד סירוב פקודה לשירות בשטחים, ושנינו נגד הגדר. אבל אני לא אגיע לברית פוליטית עם האנרכיסטים, למרות שגם אני נגד הגדר. יש לנו בסיס משותף, אבל אחריו יש לנו ויכוח עמוק מאוד".

אז זהו, פה אליצור שגה. הויכוח העמוק באמת שיש לנו הוא עם המשטרע והצבא. כי הם אלה שעושים כ-ל מה שהממשלה אומרת להם. לא משנה איזו ממשלה. מאז קום המדינה אף ממשלה לא הצליחה לפתור את הבעיה. לא סמול ולא ימין. אין מה לחכות לפתרון של הפוליטיקאים, אנחנו צריכים לקבוע עובדות בשטח. והצעד הראשון בדרך לחיבור הקצוות צריך להיות מאבק משותף נגד כל ניסיון של המשטרע והצבא לגרש אנשים מבתיהם. יהודים או ערבים. בבילעין או במצפה אביחי.

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew