"ציור ללא קיר – קסידה למחמוד דרוויש" מאת סמי שלום שטרית

"ציור ללא קיר – קסידה למחמוד דרוויש" מאת סמי שלום שטרית

זֶה זְמָן שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב אֵלֶיךָ לֹא עָלֶיךָ

וְגַם עַכְשָׁו אֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה לְהַתְחִיל, מֵאַיִן

אֶקַּח מִלִּים מוּל מִלּוֹת הַנֶּצַח שֶׁלְּךָ וַאֲנִי עוֹבֵר חוֹלֵף

בְבָתֵי שִׁיר שֶׁלְּךָ, מוֹלֶדֶת הַמּלִּים מְקֻפֶּלֶת בִכְרָכִים דַקִּים

שֶׁל שִׁירָה שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה אֶהְיֵה גָּלוּי אִתְּךָ אֲנִי מִתְמַלֵּא בָּהּ קִנְאָה,

לֹא קִנְאַת סוֹפְרִים, אֶלָּא קִנְאַת גּוֹלִים,

כַּמָּה הִיא שֶׁלְּךָ לְגַמְרֵי שֶׁלְּךָ, אֵין לִי מוֹלֶדֶת כַּזּאֹת לֹא שֶׁבִּכְתָּב וְלֹא שֶׁבָּאָרֶץ,

אֲבָל אַל תְּרַחֵם עָלַי, לֹא זֶה הַעִנְיָן, הֵן בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבַר אֲנִי הוּא הָרוֹצֵחַ

וְלֹא יַעַזְרוּ לִי אֶלֶף עֲצוּמוֹת נֶגֶד הַכִּבּוּשׁ אֲנִי הַחַיָּל

הַהוֹרֵג שׁוּב וָשׁוּב שָׁלוֹשׁ יוֹנִים בִּירִיָּה אַחַת,

וְזֶה כְּבָר עִנְיָן שֶׁל הֶרְגֵּל – אֲנִי יָרִיתִי בַּסּוּס הֶעָזוּב לְבָדוֹ לְיַד הַבַּיִת שֶׁהָפַך בֵּיתִי הֶחָדָשׁ

וְהֵגַפְתִּי אֶת חַלּוֹנוֹתָיו הֵיטֵב שֶׁלֹּא תָּבוֹא בַּעֲדָם הֶמְיַת הַנּוֹהִים

וְאָטַמְתִּי אֶת שְׂפַת הַבְּאֵר בְּבֵטוֹן מְזֻיָּן הֵיטֵב

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה וְלֹא אְשְׁמַע חַיִּים מִתּוֹךְ הַמַּיִם

וּמָה אֲנִי צָרִיךְ סוּס עֲרָבִי אוֹ סַבְּרֵס נִצְחִי,

לֹא תִּמְצָא סַבְּרֵס אֶחָד לִרְפוּאָה בְּחוֹלוֹת אִיסְדוּד

שָׁם בָּנִינוּ עִיר לַאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ

שִׁמְךָ נִמְחָה בְּמָרוֹקָאִית וּבְרוּסִית וְגַם בְּאַשְׁדוֹדִית,

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, עִם כָּל הָאַנְדָּלוּסְיָה,

כָּךְ עוֹשִׂים אַנְדָּלוּס בְּאַשְׁדוֹד, בֵּינְתַיִם בֵּין יְהוּדִים,

וְעַכְשָׁו חוֹגְגִים לָהּ יוֹבֵל בְּמוּזֵיאוֹן חָדִישׁ מוּל הַיָּם אֵיפֹה

הָיָה פַּעַם נַבִּי יוּנֶס, כְּפַר דַיָּגִים, וְאֵין בַּתַּעֲרוּכָה

אֲפִלּוּ לֹא שָׂרִיד לְסוּס עֲרָבִי בּוֹדֵד וְאֵין צַבָּר

וּמְלַמְּדִים שָׁם יְלָדִים אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה הַקְּדוּמָה שֶׁל הָעִיר

הַפְּלִישְׁתִית לֹא הַפָלַסְטִינִית, כִּי מוּזֵיאוֹן זֶה לֹא פּוֹלִיטִיקָה!

אֲנִי קוֹרֵא אֶת שִׁירֵיךָ כְּמוֹ כִּתְבֵי אִשּׁוּם וַאֲנִי מוֹדֶה בְּכֹל סְעִיף וּסְעִיף

כֹּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא יַעַזְרוּ כָּאן אֶלֶף מְחָאוֹתַי עַל הַצִּיּוֹנִים הַזְּקֵנִים

וְהַצְּעִירִים אַשְׁכְּנַזִּים וּמִזְרָחִים לְבָנִים וּשְׁחוֹרִים – אֲנִי אֶחָד מֵהֵם

כִּי אֵינֶנִּי אֶחָד מִכֶּם, זֶה הַחֶשְׁבּוֹן הֶעָגוּם זֶה

אֲנִי הַנִּכְנָס וְיוֹצֵא בְּמִפְתָּנֵיךָ כִּבְשֶׁלִי

פַּעַם לוֹגֵם מִן הַקָּפֶה הָעֲרָבִי

וּפַעַם בּוֹעֵט בַּקַּנְקָן וְקוֹרֵא עֲרָבִי מְלֻכְלָךְ

וּמְנַפֵּץ אֶת הַמַּרְאוֹת כֻּלָּן שֶׁלֹּא אֶרְאֶה שָׁם

אֶת פְּנֵי סָבִי תּוֹהֵה עָלַי בַּעֲרָבִית,

מַה פִתְאֹם עֲרָבִית? אֲנִי מְשׁוֹרֵר עִבְרִי!

אֲנִי מְשׁוֹרֵר סוֹהֵר אַל תַּאֲמִין לְאַף מִלָּה שֶׁלִּי

אֲנִי סוֹהֵר גַם שֶׁלִּי עַצְמִי וְשֶׁל מִלּוֹתַי

קְצוּצוֹת הַכְּנָפַיִם וְשֶׁל שְׁנָתִי הַנּוֹדֶדֶת

לְלֹא כְּתֹבֶת מְדֻיֶּקֶת לִמְנוּחָה,

וְכָּל-כָּך צָדַקְתָּ הַמּוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה מִזְוָדָה

וְכָּל-כָּך צָדַקְתָּ הַמּוֹלֶדֶת הִיא מִזְוָדָה

כְּפִי שֶׁיוֹדְעִים לְהַסְבִּיר הַיְּהוּדִים בִּשְׂדֵה-הַתְּעוּפָה,

מָה אַתָּה טָס עִם מוֹלֶדֶת שְׁלֵמָה בְּתוֹך מִזְוָדָה חֲשׁוּדָה?

זֶה חֹסֶר אַחְרָיוּת בְּסִיסִי בְּיוֹתֵר, בּוֹא הָצִדָּה בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי

הַבּוֹדֵק הַבִּטְחוֹנִי הַמְחֻפָּש לְאִינְטֶלֶקְטוּאָל מִזְרָחִי,

הַמְּחַפֵּש לַשָּׁוא מוֹלֶדֶת נְפִיצָה בְּתוֹך מִזְוָדָה עֲרָבִית,

וְאָמְרוּ לִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהַסְווֹת פְּצָצָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַמִּלִּים,

וַאֲנִי כֹּל מִלּוֹת הָאַהֲבָה וְהַיִסּוּרִים שֶׁכָּתַבְתִּי וְשֶׁאֶכְתֹּב וְגַם אֵלֶּה

שֶׁמַכּוֹת בְּרַקּוֹתַי, שֶׁלֹּא אֶכְתֹּב,

גַּם הֵן לְעוֹלָם לֹא יִגְאֲלוּ אוֹתִי וְאוֹתְךָ

כִּי אֲנִי בְּחַיַּי מְגַלֵּם אֶת מוֹתְךָ,

אַתָּה נֶחְנָק כִּי אֲנִי נוֹשֵׁם,

אַתָּה רָעֵב כִּי אֲנִי אוֹכֵל,

אַתָּה אָסוּר כִּי אֲנִי מֻתָּר,

תִּרשֹׁם,

הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁלְּךָ הֵן לִי כְּנָפַיִם

וְאֵיך אֶכְתֹּב לְךָ מִלּים שֶׁל שָׁלוֹם, דּוּ-קִיּוּם, תָאעַיוּשׁ יַעְנִי,

גַּם אִם אֶקְנֶה לִי מִזְוָדָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁלְּךָ וְאֶסַּע מִכָּאן רָחוֹק,

וְהֲרֵי נָסַעְתִּי הַרְחֵק הַרְחֵק מִכָּאן, וְזֶה לֹא עוֹבֵר הָעִנְיָן הַזֶּה,

כְּפִי שֶׁהִטִּיחַ בִּי פַּעַם אִינְטֶלֶקְטוּאָל עֲרָבִי בְּכֵנוּת שֶׁל מְשֻׁגָּעִים:

"אֵיךְ אַתָּה יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַקֵּשׁ לְהִשְתַּיֵּךְ לַיְּהוּדִים?"

צָחַקְתִּי לוֹ, מָה זֹאת אוֹמֶרֶת אֵיךְ? אֲנִי יְהוּדִי, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר,

אֵיזוֹ חֻצְפָּה, אֲנִי יְהוּדִי, לֹא צִיּוֹנִי, אֲבָל יְהוּדִי, עוֹד מִשַּׁחַר הָאָדָם הַמּוּגְרַבִּי אֲנִי יְהוּדִי,

וְאוּלַי לֹא הֵבַנְתי מַמָּשׁ, עַד שֶׁבְּנִי גָדַל וְהָיָה לְעֶלֶם צָעִיר שֶׁקּוֹרֵא לְבָדוֹ וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרִים זָרִים…

וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוּ בְּצַעַר כַּמָּה רָחוֹק הוּא הוֹלֵך מֵאִתָּנוּ היְהוּדִים, הוּא נִעֵר אוֹתִי בְּנִמּוּס:

מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי, אָמַרְתָּ קוּמוּ נֵלֵךְ לְאָמֵרִיקָה לִבְרֹחַ מֵהַיְּהוּדִי שֶׁל חֶבְרוֹן,

אֲבָל אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ כִּי אֵין יְהוּדִים אֲחֵרִים בָּעוֹלָם… אַתָּה בּוֹרֵחַ מֵעַצְמְךָ אַבָּא.

וְיָשַבְתִּי וּבָכִיתִי מָרָה כַּמָּה אֲנִי מְקַנֵּא בַּחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ,

כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה לָצֵאת מִדַּעְתִּי, יְדִיעָתִי, תּוֹדָעָתִי…

לָכֵן מְשׁוֹרֵר עֲרָבִי יָקַר, אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ בְּעִבְרִית,

לָכֵן צַיָּר מִלּוֹת הַנֶּצַח, אֲנִי מְצַיֵּר לְךָ בִּיהוּדִית,

צִיּוּר שֶׁאֵין לִי עֲבוּרוֹ קִיר וְלֹא יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם,

כִּי מָאַסְתִּי בְּאַדְמָתְךָ וְאַדְמָתִי תַּמִּיד הֵקִיאָה אוֹתִי

וּבַגַלּוּת אֲנִי חַיַּי עַל גַּרְגְּרֵי אֲוִיר בֵּין שָׁם לְפֹה,

וְכָאן אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ…

תִּרְאֶה אֵיךְ אַתָּה נִרְדָם וְהַיְּהוּדִי שֶׁבִּי מִתְגַּנֵּב בַּמּלִּים

לְעוֹרֵר בְּךָ אַשְׁמָה, לִסְחֹט מִמְּךָ חֶמְלָה,

וְלֹא יַעֲזֹר לְךָ כָּאן קֹהֶלֶת עַל כֹּל הֲבֵל הֲבָליו,

גַּם לֹא שִׁיר הַשִּׁירִים וְשִׁירַת הַשִּׁירוֹת,

גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא יוֹשִיעַ אוֹתְךָ מִמֶּנִּי וְאוֹתִי מִמְּךָ,

כִּי הָרַגְתִּי אוֹתוֹ הַיּוֹם בַּבֹּקֶר,

כֹּל יוֹם אֲנִי מַשְׁכִּים לְהוֹרְגוֹ מֵחָדָש,

לִדְחוֹת אֶת קֵץ כֹּל הַקִּצִּים,

כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם…

כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִתְגַּבֵּר עַל פַּחַד הַגְּבָהִים וְהַמַּעֲמַקִּים

וְיָבוֹא אֶלַּי בְּרִיצָה קַלָּה עַל גַלֵּי הַמַּדְמֵנָה הַסּוֹעֶרֶת,

בַּיּוֹם הַהוּא יִתְהַפְּכוּ הָעוֹלָמוֹת וְאֶעֱמֹד אַז

מוּל סָבִי וּבְנִי וְאַבִּיט לָהֶם יָשָׁר בָּעֵינַיִם וְאוֹמַר דַּי!

מַסֶּכֶת חַיַּי שְׁקָרִים יְהוּדִים בְּרִקְמָה עֲרָבִית,

וְלֹא שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת חַיֵּיךָ וְהָפַכְתִּי אוֹתַם לְחַיַּי,

הֲרֵי חַיַּי הָיוּ פַּעַם חַיֵּיךָ עַד שֶׁבָּא דָוִד הַמֶּלֶך מִפְּלוֹנְסְק

וְהוֹרִיד אֶת שְׁנֵינוּ בְּאֶבֶן רוּגַטְקָה אַחַת,

כְּאִלּוּ הָיִינוּ עֵינָיו שֶׁל אוֹתוֹ גָּלְיַת, בְּעֵינָיו לְפָחוֹת,

יְרִיָּה פּוֹלָנִית אַחַת הִסְפִּיקָה לִשְׁנֵינוּ,

כִּי הָיִינוּ עֲסוּקִים בִּתְּפִלָּה וּבְסִפּוּר מַעֲשִׂיּוֹת, בַּאֲפִיַּת לֶחֶם וּכְתִישַׁת זֵיתִים,

וּשְׁאָר עִסּוּקֵי לֵב אוֹרְיֶנְטָלִים בּוֹלְעֵי זְמָן וּמַנְעִימֵי מוֹחִין,

אֲבָל הַמֶּלֶך רָצָה אוֹתִי וְהֵקִים אוֹתִי

לִתְּחִיָּה, כְּמוֹ אלישע, בִּנְשִׁיפַת ווֹדְקָה אַחַת וְשִׁלַּח אוֹתִי עָלֵיךָ

לְחֹפְשִׁי וְקָרָא: מֵת הָעֲרָבִי, מֵת הָעֲרָבִי, יְחִי הַיְּהוּדִי הֶחָדָש!

תִּרשֹׁם,

אֲנִי נוֹלַדְתִּי יְהוּדִי מִתּוֹךְ מוֹתְךָ, מוֹתְךָ הָעֲרָבִי שֶׁבִּי,

וְאַז יָצָאנוּ בִּמְחוֹלוֹת הוֹרָה סוֹעֶרֶת הַפּוֹלָנִי וַאֲנִי

וְהַפּוֹלָנִי מְנַפְנֵף בִּזְקָנוֹ שֶׁל סָבִי

וּמַצְבִּיעַ עַל עוֹרִי הַשָּׁחוּם וְשָׁר: מִכָּאן אֲנִי, מִכָּאן בָּאתִי, כָּאן בֵּיתִי,

ואֲנִי נִמְלֵאתִי גַּאֲוָה יְהוּדִית חֲדָשָׁה וְשִׁנֵּי זְאֵב חַדּוֹת וְאַתָּה רוּחְ מִן הוּן!

סֵרַבְתָּ לְהִסְתַּלֵּק מֵעֵינַי הַמַּבִּיטוֹת אֶל אֹפֶק מַעֲרָב…

הָיִּיתָ לִי לְאוֹיֵב הַמֵּצִיץ אֶלַּי מִן הָרְאִי כֹּל בֹּקֶר מֵחֲדָש,

וַאֲנִי יוֹרֵק וּמְקַלֵּל וְהוֹרֵג בְּךָ שׁוּב וָשׁוּב

כְּדֵי לְהוֹלִיד אֶת עַצְמִי מֵחָדָש יְהוּדִי מְחֻדָּש,

וְאַל תִּטְעֶה בִּי אֲנִי לֹא כָּאן לְהַחְלִיף אוֹתְךָ,

וַאֲנִי לֹא מִזְרָחַן, אֲנִי מִזְרָחִי, יַעֲנִי יְהוּדִי אוֹרְיֶנְטָלִי,

יַעֲנִי אֵין לִי כַּפָּרָה וְאֵין לִי תַקָּנָה, לֹא בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה,

אוּלַי בַּיּוֹם בּוֹ יִתְגַּבְּרוּ עַל פַּחַד הַגְּבָהִים שְׁלֹשֶׁת מְלַוֵּיךָ דּוֹרְשֵׁי סוֹד הַחַיִּים

– גִּלְגָּמֵש, שְׁלֹמֹה וְיֵשׁוּעַ (יֶשׁוּ מֶלֶך הַיְּהוּדִים, יֶשׁוּ מֶלֶך הַיְּהוּדִים) –

ויֵרדוּ מִצָמֶרֶת עֵץ הַחַיִּים אֶל אֶרֶץ קֵץ הַקִּצִּים,

בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד לְעוֹלָם,

אֶקְרַע מֵעַל פַּנַּי אֶת הַמַּסֵּכָה

חֲסוּדַת הַפַּנִּים וְהַנֶּפֶש

וְאֶהְיֶה מָה שֶׁאֶהְיֶה,

מִי שֶׁאֶהְיֶה אֶהְיֶה,

יְהוּדִי בְּלִי יְהוּדִים,

עֲרָבִי בְּלִי עֲרָבִים,

מִזְוָדָה לְלֹא מוֹלֶדֶת,

מוֹלֶדֶת לְלֹא מִזְוָדָה,

צַיָּר לְלֹא מִלִּים,

מְשׁוֹרֵר לְלֹא צְבָעִים,

קִיר לְלֹא צִיּוּר,

צִיּוּר לְלֹא קִיר.


באר-שבע, 28 בנובמבר 2006. מתוך ספר השירים יהודים שראה אור בהוצאת נהר ספרים.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

מידע כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

לחץ/י על לשונית בכדי לבחור פלטפורמה להשארת תגובה

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew