מהי שמאלנות?

קטע מתוך "החברה התעשייתית ועתידה" (מניפסט יונבומר)

כמעט כולם יסכימו שאנו חיים בחברה שנמצאת בצרות צרורות. אחד הביטויים הנפוצים ביותר של הטירוף בעולמנו הוא השמאלנות, ועל כן דיון בפסיכולוגיה של השמאלנות יכול לשמש כהקדמה לדיון בבעיות החברה המודרנית ככלל.

אולם מהי שמאלנות? במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ניתן היה מבחינה מעשית לזהות את השמאלנות עם סוציאליזם. כיום התנועה מפולגת ולא ברור עוד מי עונה להגדרה שמאלני. במאמר זה, כשאנו מדברים על שמאלנים כוונתנו בעיקר לסוציאליסטים, קולקטיביסטים, טיפוסים של "תקינות פוליטית", פמיניסטים, פעילים למען הומואים ובעלי מוגבלויות, פעילי זכויות בעלי חיים ודומיהם. אולם לא כל מי שקשור לאחת מהתנועות הללו הוא בהכרח שמאלני. הדבר שאליו אנו חותרים בדיון על שמאלנות אינו הגדרה של תנועה או אידיאולוגיה, אלא סוג של מבנה פסיכולוגי או יותר נכון אוסף מבנים הקשורים זה לזה.

לכן ההגדרה שלנו לשמאלנות תישאר פחות ברורה משהיינו רוצים, אולם נראה שאין פתרון לבעיה זו. אנחנו בסך הכל מנסים להציג באופן כללי את שתי הנטיות הפסיכולוגיות שמהוות לדעתנו את הכוח המרכזי המניע של השמאלנות המודרנית. בשום פנים איננו מתיימרים לומר את כל האמת על פסיכולוגיה שמאלנית. בנוסף לכך, הדיון שלנו מתייחס לשמאלנות מודרנית בלבד. השאלה האם ניתן להקיש מהדיון שלנו גם לגבי השמאלנים של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, תישאר פתוחה.

שתי הנטיות הפסיכולוגיות העומדות בבסיס השמאלנות המודרנית הן "רגשי נחיתות" ו"חיברות-יתר". רגשי נחיתות מאפיינים את כל השמאלנות המודרנית, ואילו חיברות-יתר מאפיינת רק חלק מסוים מהשמאלנות המודרנית, אבל חלק רב השפעה.

 רגשי נחיתות 

במונח "רגשי נחיתות" איננו מתכוונים רק לרגשי נחיתות במובן המפורש של המילה אלא לקשת רחבה של תכונות הקשורות אליו: הערכה עצמית נמוכה, תחושת חוסר אונים, נטיות דיכאוניות, תבוסתנות, רגשי אשמה, שנאה עצמית וכו'. לטענתנו, שמאלנים מודרנים נוטים לחוש כך (ואולי מדחיקים זאת) ותחושות אלה ממלאות תפקיד מכריע בקביעת הכיוון של השמאלנות המודרנית.

כאשר מישהו מפרש כמעט כל דבר שנאמר עליו (או על קבוצות שהוא מזדהה איתן) כמשפיל, ניתן להסיק מכך שהוא סובל מרגשי נחיתות או מהערכה עצמית נמוכה. נטייה זו בולטת בקרב פעילים למען זכויות מיעוטים, בין אם הם שייכים למיעוט שעל זכויותיו הם מבקשים להגן ובין אם לאו. הם מגלים רגישות יתר ביחס לכינויים המיועדים למיעוטים. הכינויים "כושי", "מלוכסן", "מוגבל" או "מותק", המתייחסים לאדם ממוצא אפריקאי, אסייתי, לאדם נכה או לאשה, לא היו במקור בעלי הקשר משפיל. "נקבה" ו"מותק" היו בסך הכל המקבילות הנשיות של "זכר" ו"ברנש". ההקשר השלילי של כינויים נוסף בהמשך על ידי הפעילים עצמם. פעילים מסוימים לזכויות בעלי חיים הרחיקו לכת עד כדי כך שהם פוסלים את השימוש בביטוי "חיית מחמד" ומתעקשים להמירו במונח "חבר על ארבע". אנתרופולוגים שמאלנים עושים ככל יכולתם כדי להימנע מלומר על אנשים פרימיטיביים כל דבר שעלול להתפרש כשלילי. הם רוצים להחליף את המילה "פרימיטיבי" בביטוי "לא יודע קרוא וכתוב". נדמה שהם כמעט פרנואידים ביחס לכל דבר שעלול לרמוז לכך שתרבות פרימיטיבית כלשהי נחותה מהתרבות שלנו. (אין בכוונתנו לרמוז כי תרבויות פרימיטיביות אכן נחותות מהתרבות שלנו. רק רצינו לציין את רגישות היתר של האנתרופולוגים השמאלנים).

האנשים הרגישים ביותר למונחים "לא תקינים פוליטית" אינם שחורים בגטאות, מהגרים אסייתיים, נשים מנוצלות או בעלי מוגבלויות, אלא מיעוט בקרב הפעילים, אשר רבים מהם אפילו אינם שייכים לקבוצה "מדוכאת" כלשהי אלא מגיעים ממעמד חברתי מיוחס. מעוז התקינות הפוליטית הוא פרופסורים באוניברסיטאות, הנהנים ממשרה קבועה ומשכורת נאה, ואשר מרביתם גברים לבנים, הטרוסקסואלים בני המעמד הבינוני.

שמאלנים רבים מזדהים בצורה עמוקה עם הבעיות של קבוצות שיש להן דימוי של חלשות (נשים), מובסות (אינדיאנים), דוחות (הומוסקסואלים), או נחותות מבחינה אחרת. השמאלנים עצמם חשים שהקבוצות הללו נחותות. הם לעולם לא יודו בכך בפני עצמם, אבל זו בדיוק הסיבה לכך שהם מזדהים עם הבעיות של קבוצות אלה. (אנחנו לא טוענים שנשים, אינדיאנים וכו' אכןנחותים, אלא רק רוצים להמחיש את הטענה שלנו על הפסיכולוגיה של השמאל).

פמיניסטים רוצים באופן נואש להוכיח שנשים לא פחות חזקות מגברים ושיכולותיהן אינן נופלות מאלו של גברים. הם בבירור מוטרדים מהאפשרות שנשים אולי אינן חזקות כמו גברים ובעלות יכולות דומות.

שמאלנים נוטים לשנוא כל דבר שנתפס כחזק, טוב ומצליח. הם שונאים את אמריקה, הם שונאים את התרבות המערבית, הם שונאים גברים לבנים, הם שונאים רציונליות. אולם הסיבות לכך ששמאלנים נוטים לשנוא את המערב וכו' אינן עולות בקנה אחד עם המניעים האמיתיים שלהם. הם טוענים ששנאתם למערב נובעת מכך שהוא מחרחר מלחמה, אימפריאליסטי, סקסיסטי, אתנוצנטרי וכן הלאה, אבל כאשר אותן עוולות עצמן מתרחשות במדינות סוציאליסטיות או בתרבויות פרימיטיביות, השמאלני ממציא כל מיני תירוצים כדי להצדיק אותן, או במקרה הטוב מודה בחוסר רצון בולט בקיומן; ואילו כאשר עוולות אלה מתרחשות בתרבות המערבית, הוא נלהב להצביע על קיומן (ותוך הגזמה רבה לעיתים קרובות). לכן ברור שעוולות אלה אינן המניע האמיתי לשנאה של השמאלני כלפי אמריקה והמערב. הוא שונא את אמריקה ואת המערב בגלל שהם חזקים ומצליחים.

ביטויים כמו "ביטחון עצמי", "הסתמכות עצמית", "יוזמה", "מיזם", "אופטימיות" וכו' כמעט שאינם מופיעים באוצר המילים של הליברל והשמאלני. השמאלני מתנגד לאינדיבידואליזם ותומך בקולקטיביזם. הוא רוצה שהחברה תדאג לצרכים של כולם ותטפל בהם. הוא אינו מסוג האנשים שיש להם ביטחון פנימי ביכולתם לפתור את בעיותיהם ולדאוג לצרכיהם בכוחות עצמם. השמאלני מתנגד לרעיון התחרותיות מכיוון שעמוק בפנים הוא מרגיש כמו מפסידן.

אמנות שמוצאת חן בעיני אינטלקטואלים שמאלנים מודרנים נוטה להתמקד בעליבות החיים, בתבוסות ובייאוש, או לחילופין לפצוח באורגיה של זניחת כבלי ההיגיון, מתוך הנחה כי לא ניתן להשיג דבר באמצעות ההגיון, וכל שנותר זה להתמסר כל כולך להנאות הרגע.

פילוסופים שמאלנים מודרנים נוטים לדחות את התבונה, את המדע ואת עובדת קיומה של מציאות אובייקטיבית, ולהתעקש כי הכול יחסי מבחינה תרבותית. אמנם יש מקום להעלות שאלות רציניות לגבי יסודות הידע המדעי וכיצד, אם בכלל, ניתן להגדיר את המושג מציאות אובייקטיבית. אבל ברור שפילוסופים שמאלנים מודרנים אינם מומחים קרי מזג בתורת ההיגיון המנתחים באופן שיטתי את יסודות הידע. רגש ממלא תפקיד מהותי במתקפה שלהם על האמת והמציאות. התקפתם נגד מושגים אלה נובעת מהצרכים הפסיכולוגיים האישיים שלהם. קודם כול, המתקפה שלהם מהווה פורקן של עוינות, ואם היא מצליחה, היא גם מספקת את הדחף שלהם לצבור כוח. חשוב מכך, השמאלני שונא את המדע וההיגיון מכיוון שהם מגדירים אמונות מסוימות בתור אמת (הצלחה או עדיפות למשל) ואמונות אחרות כשקר (כשלון או נחיתות למשל). רגשי הנחיתות נטועים עמוק בשמאלני עד כדי כך שהוא לא מסוגל לשאת שמגדירים משהו כעדיף או מוצלח יותר ומגדירים דבר מה אחר בתור נחות או כשלון. זו גם הסיבה לכך ששמאלנים רבים מתנגדים למושגים כמו "מחלת נפש" ולשימוש במבחני מנת משכל (IQ). שמאלנים מתנגדים להסברים גנטיים להתנהגות או יכולת אנושית מפני שהסברים כאלה נוטים להציג אנשים מסוימים כעדיפים או נחותים ביחס לאחרים. שמאלנים מעדיפים לזקוף את יכולותיו או היעדר יכולותיו של אדם לזכות או לרעת החברה. לכן אם אדם "נחות", אין זו אשמתו, אלא אשמת החברה שלא דאגה לחנך אותו כיאות.

בדרך כלל, השמאלני אינו אדם מהסוג שמאפשר לרגשי הנחיתות שלו לגרום לו להפוך לרברבן, אנוכי, בריוני, תחרותי חסר רחמים או אדם שדואג רק לעצמו. שהרי אדם כזה עדיין לא איבד לחלוטין את האמונה בעצמו. אדם כזה אמנם סובל מהערכה עצמית נמוכה ומחסך בתחושת העוצמה האישית שלו, אבל הוא עדיין מסוגל לתפוס את עצמו כבעל עוצמה, וניסיונותיו להתחזק הם שמולידים את התנהגותו הבלתי נעימה [1]. אולם השמאלני כבר הלך רחוק מדי מכדי להיות כזה. רגשי הנחיתות שלו מוטבעים בו עמוק עד כדי כך שהוא אינו מסוגל לתפוס עצמו בתור פרט חזק ובעל ערך. מכאן נובע הקולקטיביזם של השמאלני. הוא מסוגל לחוש עוצמה רק בתור חבר בארגון גדול או בתנועת המונים שעמה הוא מזדהה.

שימו לב לנטייה המזוכיסטית של שיטות הפעולה השמאלניות. שמאלנים מוחים בשכיבה לפני כלי רכב, הם מתגרים בכוונה במשטרה או בגזענים כדי שהללו יפגעו בהם, וכדומה. שיטות פעולה אלו עשויות לעיתים קרובות להיות יעילות, אולם שמאלנים רבים נוקטים בהן לא לשם קידום מטרה אלא מפני שהם מעדיפים שיטות פעולה מזוכיסטיות. שנאה עצמית היא תכונה שמאלנית.

שמאלנים עשויים לטעון כי המניע לפעילות שלהם הוא חמלה או עיקרון מוסרי, ועקרונות מוסריים אמנם ממלאים תפקיד אצל השמאלני מהסוג המחוברת-יתר. אולם לא יתכן כי חמלה ועקרונות מוסריים הם המניעים העיקריים לפעילותו של השמאלני. עוינות מהווה מרכיב בולט מדי בהתנהגות שמאלנית; וכך גם הדחף לצבור כוח. יתר על כן, רבים מדפוסי ההתנהגות השמאלנים אינה מבוססים על שיקולים הגיוניים כיצד לעזור לאנשים אשר להם מתיימרים השמאלנים לנסות לסייע. למשל, אם אדם מאמין שהעדפה מתקנת מועילה לשחורים, האם יש היגיון בכך שהוא יבטא באופן עוין או דוגמטי את תביעתו ליישום העדפה מתקנת? ברור שהיה מועיל יותר לו היה מאמץ גישה דיפלומטית ומפויסת יותר אשר היתה כוללת לכל הפחות ויתורים מילוליים וסמליים לאנשים לבנים שחושבים העדפה מתקנת מפלה אותם לרעה. אבל פעילים שמאלנים אינם מאמצים גישה כזו מכיוון שהיא לא תספק את הצרכים הרגשיים שלהם. המטרה האמיתית שלהם איננה לסייע לשחורים. בעיות גזעיות משמשות עבורם רק כתירוץ לבטא את העוינות שלהם עצמם ואת הצורך הלא מסופק בכוח. בעשותם כן, הם למעשה פוגעים בשחורים, מכוון שהגישה העוינת של הפעילים כלפי הרוב הלבן נוטה רק להחריף את השנאה הבין גזעית.

אם לא היו בעיות חברתיות כלל בחברה שלנו, השמאלנים היו נאלצים להמציא בעיות כדי שיהיה להם תירוץ לעורר מהומה.

אנו מדגישים כי הנאמר לעיל אינו מתיימר להיות תיאור מדויק של כל מי שעשוי להיחשב לשמאלני. זהו רק תיאור גס של נטייה כללית של השמאלנות.

 חיברות-יתר 

פסיכולוגים משתמשים במונח "חיברות" לתיאור התהליך שבמסגרתו מאמנים ילדים לחשוב ולהתנהג בהתאם לדרישות החברה. אומרים על אדם שהוא עבר תהליך חיברות מוצלח אם הוא מאמין בעקרונות המוסריים של החברה שלו, מציית להם, ומשתלב ומתפקד היטב בחברה. הטענה כי שמאלנים רבים יותר מדי מחוברתים עשויה להישמע לא הגיונית, מכיוון ששמאלנים נתפסים כמרדנים. ובכל זאת, ניתן להגן על טענה זו. שמאלנים רבים אינם כה מרדנים כפי שהם נראים.

הקוד המוסרי של החברה שלנו הוא תובעני עד כדי כך שאיש אינו יכול לחשוב, להרגיש ולהתנהג באופן מוסרי לחלוטין. כך למשל, איננו אמורים לשנוא איש ובכל זאת כמעט כל אחד שונא מישהו בזמן זה או אחר, בין אם הוא מודה בכך בפני עצמו ובין אם לאו. ישנם אנשים שהחיברות אצלם חזקה עד כדי כך שכל ניסיון לחשוב, להרגיש ולהתנהג בצורה מוסרית מהווה עבורם נטל כבד. כדי להימנע מרגשי אשם, הם נאלצים כל הזמן לרמות את עצמם באשר למניעים האמיתיים שלהם ולהמציא הסברים מוסריים לרגשות ומעשים שבמציאות אינם נובעים משיקולים מוסריים. אנחנו מכנים אנשים כאלה "מחוברתים-יתר" [2].

חיברות-יתר עלולה לגרום להערכה עצמית נמוכה, לתחושת חוסר אונים, לתבוסתנות, לרגשי אשם וכדומה. אחד האמצעים המרכזיים לחיברות של ילדים בחברה שלנו הוא לגרום להם להתבייש בהתנהגות או דיבור שמנוגדים לציפיות החברה. אם מפריזים בכך, או כאשר ילד מסוים נוטה מלכתחילה לרגשות מסוג זה, הוא בסופו של דבר יתחיל להתבייש בעצמו. יתר על כן, התנהגותו ומחשבתו של אדם מחוברת-יתר כפופים יותר לציפיות חברתיות מאשר אלו של אדם פחות מחוברת. מרבית האנשים מתנהגים לא פעם באופן לא ראוי. הם משקרים, מבצעים גניבות קטנות או עבירות על חוקי תנועה, הם משתטים בזמן בעבודה, שונאים מישהו, אומרים דברים מרושעים או משתמשים בתכסיסים מלוכלכים. אדם מחוברת-יתר אינו מסוגל למעשים כאלה, ואם הוא בכל זאת ביצע אותם, הדבר מעורר בו תחושת בושה ושנאה עצמית. אדם מחוברת-יתר אינו מסוגל אפילו לחשוב או להרגיש באופן שסותר את ערכי המוסר המקובלים, מבלי לחוש רגשי אשם; הוא אינו מסוגל לחשוב מחשבות "מלוכלכות". חיברות אינה רק עניין של מוסריות; אנחנו מחוברתים לציית לכללי התנהגות רבים שאינם קשורים למוסר. מכאן שאדם מחוברת-יתר תמיד כבול מבחינה פסיכולוגית ומבזבז את חייו בריצה לאורך המסלול שהחברה התוותה לו. כתוצאה מכך, אנשים מחוברתים-יתר רבים מרגישים כלואים וחסרי אונים, ולעיתים נקלעים למצוקה קשה. לדעתנו, חיברות-יתר היא אחד הדברים האכזריים ביותר שבני אדם מעוללים זה לזה.

אנו גורסים כי חלק חשוב ומשפיע מאוד מהשמאל המודרני סובל מחיברות-יתר אשר ממלא תפקיד חשוב ביותר בקביעת הכיוון של השמאלנות המודרנית. שמאלנים מחוברתים-יתר נוטים להיות אינטלקטואלים או בני המעמד הבינוני-גבוה. שימו לב לכך שאינטלקטואלים באוניברסיטאות [3] הם אחד המגזרים המחוברתים ביותר בחברה שלנו וגם אחד המגזרים הכי שמאלנים.

שמאלנים מחוברתים-יתר מנסים להשתחרר מהכבלים הפסיכולוגיים שלהם ולבטא את עצמאותם על ידי כך שהם מורדים. אולם על פי רוב הם אינם חזקים דיו כדי למרוד בערכי היסוד של החברה. ככלל, מטרות השמאלנים של ימינו אינן עומדות בסתירה לערכי המוסר המקובלים. נהפוך הוא, השמאל מזהה עיקרון מוסרי שכבר מקובל, מאמץ אותו כאילו הוא שלו, ואז מאשים את הזרם המרכזי בחברה בהפרת אותו העיקרון. דוגמאות: שוויון בין גזעי, שוויון בין המינים, סיוע לאנשים עניים, שלום לעומת מלחמה, אי-אלימות בדרך כלל, חופש ביטוי, יחס טוב לבעלי חיים. ובאופן בסיסי יותר, חובת הפרט לשרת את החברה וחובת החברה לדאוג לפרט. כל אלה הם ערכים שמוטמעים מזה זמן רב עמוק בחברה שלנו (או לפחות בקרב המעמד הבינוני והגבוה) [4]. אמצעי התקשורת ומערכת החינוך משקפים את הערכים הללו במפורש או במרומז או מתייחסים אליהם בתור מובנים מאליהם. שמאלנים, במיוחד מהסוג המחוברת-יתר, בדרך כלל אינם מורדים בעקרונות אלה, אולם הם טוענים (במידה של צדק) כי החברה עצמה אינה מקפידה לשמור על עקרונותיה, וזו גם הצדקתם לעוינות שלהם כלפי החברה.

הנה המחשה לאופן שבו שמאלני חוברת-היתר מפגין את מחויבותו העמוקה לעמדות הרווחות בחברה בעודו מעמיד פנים שהוא מורד בה. שמאלנים רבים תומכים בהעדפה מתקנת, בקידום שחורים למשרות בכירות ויוקרתיות, בשיפור החינוך בבתי ספר בהם לומדים שחורים ובהגדלת התקציבים של בתי ספר אלה; לדידם, אורח החיים של "תת המעמד" השחור הוא בבחינת חרפה חברתית. הם רוצים לשלב שחורים במערכת, להפוך אותם למנהלי עסקים, עורכי דין ומדענים בדיוק כמו הלבנים בני המעמד הבינוני-גבוה. השמאלנים ישיבו על כך כי הדבר האחרון שהם רוצים זה להפוך את האדם השחור להעתק של האדם הלבן; במקום זאת, הם רוצים לשמר את התרבות האפריקאית-אמריקאית. אולם במה בא לידי ביטוי שימור התרבות האפריקאית-אמריקאית? הוא כמעט לא כולל דבר מלבד לאכול מזון בסגנון שחור, להאזין למוזיקה שחורה, ללבוש בגדים בסגנון שחור, וללכת לכנסייה או מסגד של שחורים. במילים אחרות, שימור התרבות יכול לבוא לידי ביטוי רק ברמה שטחית. מבחינה מהותית, מרבית השמאלנים שסובלים מחיברות-יתר רוצים לגרום לאדם השחור לאמץ את שאיפותיו של המעמד הבינוני הלבן. הם רוצים שהוא ילמד מקצוע טכני, יהפוך למנהל או מדען, ויקדיש את חייו לטיפוס בסולם המעמדי כדי להוכיח ששחורים לא פחות טובים מלבנים. הם רוצים להפוך אבות שחורים ל"אחראים". הם רוצים שכנופיות של שחורים יהיו לא אלימות, וכו'. אולם אלה בדיוק הם ערכי המערכת התעשייתית-טכנולוגית. לא אכפת למערכת איזה מוזיקה אדם שומע, אלו בגדים הוא לובש או באיזה דת הוא מאמין כל עוד הוא לומד בבית ספר, עובד במשרה מכובדת, מטפס בסולם המעמדי, מתפקד כהורה "אחראי", אינו מתנהג באלימות וכן הלאה. בפועל, ולא משנה כמה יכחיש זאת, השמאלני מחוברת-היתר רוצה לשלב את האדם השחור במערכת ולגרום לו לאמץ את ערכיה.

כמובן שאיננו טוענים ששמאלנים, אפילו המחוברתים-יתר מביניהם, לעולם אינם מורדים בערכי היסוד של החברה שלנו. ברור שלפעמים הם כן מורדים. כמה שמאלנים מחוברתים-יתר אף הרחיקו לכת ומרדו באחד מהעקרונות החשובים ביותר של החברה המודרנית בכך שהפעילו אלימות פיסית. לשיטתם, אלימות היא צורה של "שחרור". במילים אחרות, הפעלת אלימות מאפשרת להם להשתחרר מעכבות פסיכולוגיות שהוטמעו בהם. מכיוון שהם מחוברתים-יתר, העכבות הללו הגבילו אותם יותר מאשר אנשים אחרים; מכאן הצורך שלהם להשתחרר מהן. עם זאת, ההצדקה שלהם למרד בדרך כלל מתבססת על הערכים המקובלים בחברה. כך למשל, אם הם מפעילים אלימות הם טוענים שעשו זאת במסגרת המאבק נגד גזענות או דומיה.

אנו מודעים לכך שניתן להעלות טיעוני-נגד רבים לסקירה המקוצרת של הפסיכולוגיה השמאלנית שהבאנו לעיל. במציאות, המצב מורכב יותר, וכל ניסיון להציג תיאור מקיף שלו, גם אם כל הנתונים הנדרשים היו בנמצא, היה דורש מספר כרכים. אנו הצגנו רק באופן גס את שתי הנטיות החשובות ביותר בפסיכולוגיה של השמאלנות המודרנית.

בעיותיו של השמאלני הן ביטוי לבעיות החברה כולה. הערכה עצמית נמוכה, נטיות דיכאוניות ותבוסתנות אינן נחלתו של השמאל בלבד. למרות שהן בולטות במיוחד בשמאל, הן רווחות בכל החברה. מה גם שתהליך החיברות בימינו חזק יותר מאשר בכל תקופה בעבר. מומחים כיום אפילו מורים לנו מה לאכול, כיצד להתעמל, איך לעשות אהבה, כיצד לגדל את ילדינו וכן הלאה.

 הערות 

1. אנחנו לא גורסים כי כל, או אפילו רוב, הבריונים והטיפוסים התחרותיים חסרי הרחמים סובלים מרגשי נחיתות.

2. בתקופה הוויקטוריאנית אנשים רבים שעברו חיברות-יתר סבלו מבעיות פסיכולוגיות קשות כתוצאה מהדחקה של רגשות מיניים או כתוצאה מניסיון להדחיק אותם. פרויד ככל הנראה ביסס את התיאוריות שלו על אנשים מסוג זה. התמקדות החיברות כיום הועתקה ממין לתוקפנות.

3. לא כולל בהכרח מומחי הנדסה במדעים "מדויקים".

4. רבים מבני המעמד הבינוני והגבוה מתנגדים לחלק מערכים אלה, אולם הם בדרך כלל מצניעים את התנגדותם. אמצעי תקשורת המונים נותנים רק ביטוי מוגבל ביותר להתנגדות זו. החלק הארי של התעמולה בחברה שלנו מצדד בערכים הללו.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

פרטי כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

עוד באותו עניין...

2 תגובות

  1. Dalia Laub Souter
    אפר 04, 2019

    להגיב

  2. י.ראובני
    אוג 17, 2015

    כל המכיר את התרבות הפוליטית הישראלית יודע שכבר בתקופת היישוב היתה הבחנה בין 'שמאל ' לבין 'שמאלנות'.המקור להבחנה בא משפות סלאויות: באנגלית,צרפתית או גרמנית אין הבחנה כזו. אגב כבר לנין תמך בהבחנה זו וזילזל בשמאלנים. שמאלנים היו מה שקרוי 'סלון מארכסיסטים'. ביישוב שמאלנים היו פועלי ציון שמאל וקבוצות דומות. השמאל המסורתי התבסס על הציבור העובד. כיום הדברים נתערבבו. מרץ שהיא מפלגת העשירות העליון היא 'שמאלנית' וכך גם מרבית 'העבודה'.שמאלנות פירושה בורגנות הזקוקה לכמה סמלים חיצוניים של הציבור העובד.למשל,מרץ כללה את מה שנותר במפ'ם,את הבוהמה המפ'מית וכו' אך לא את האתוס של ציבור העובדים. הצירוף של בורגנות העוטפת את עצמה בנוצות שמאל הופך את המגמה ל- מעין תנועת מחאה שאיננה כשירה להחליף את המשטר הקיים.

    להגיב

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

להגיב

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.