נגיע לארץ חדשה

פורסם במקור בבלוג החיים כנמשל

זה קרה 5 פעמים במהלך המסע דווקא במקומות הלא צפויים: מסעדת אוכל ביתי בבן יהודה המתמחה בשניצלים, בית קפה יאפי ברמת אביב הנושא זכרונות ילדות עם אמא, סניף הדואר בתור לחיסול חסכונותיי (בדיוק שנתיים אחרי שהבטחתי לעצמי), חתונתה של בת דודתי וסיני. היה זה שילוב של שירים עבריים שקרעו משהו בלבי. לא יכולתי להמשיך להתרכז בשיחה וכל נשמתי הלכה אחרי המנגינה או המילים או הדברים שהשירים נשאו עמם. בניסיון לשאת את הקסם איתי קניתי מכשיר אם.פי 3 אבל שוב נותרתי רק עם חווה אלברשטיין. בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות.

זמן סיני. שבתי אליך מכורה. הלגונה. הדגים. קיפודי הים. האלמוגים. האבנים. השמיים. העננים. ההרים. הטורקיז. הזכרונות. השקט. הירח המלא. הנר בבקבוק הפלסטיק. החיפוש של השוטר המצרי המשועמם והחרמן ("יש לכם ויאגרה?" "קונדום אקסרה לארג'?"). משחקי השש-בש חדורי האמונה בקב"ה המתגלה בקוביות.

והיתה גם צבה שקראה לי: "בוא אחרי!" ובמשך 10 דקות רקדנו ביחד ועשינו מדיטציה כמו שלא הצלחתי לאורך כל סדנת הויפאסנה. והיו לה רגליים וידיים כמו כנפי נשרים, והיה לה פרצוף רגוע וחכם כמו הצבה הזקנה שפגש אטריו לאחר שחצה את ביצות הייאוש בסיפור שאינו נגמר. איך אני יודע שזו צבה ולא צב? בגלל המקום שיודע. שיש לכל זה טעם גם כשהטעם תם.

צבים צבים, דגים דגים, ואת משמעותם – יבוא לו גל ישטוף אותם. והיה גם מנחם החב"דניק שבא לגלגל פייסלים ולהחזיר בתשובה. והיו שלל חתיכים וחתיכות ופוטנציאלים אין-קץ להתאהבויות. וירד גשם חזק ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. אך למעשה אין מה לדווח מסיני. כמו שכתב הרב חגי מטר בפייסבוק: "אז נכון שאין כמו לקום בחמש וחצי בבוקר ולראות את הזריחה מעל הרי סעודיה, לאכול מנת פול מצרי עם תה מרמייה בשבע, ולהעביר יום של סמים קלים, ים שקט, ספרים ואורז עם במיה, וכל זה בחברה משובחת ותוך הסתלבטות קלה על הסחים שבחוף. ואף על פי כן: חזרנו מסיני".

מה מיוחד בה בסיני? אולי זה המפגש בין המדבר למים, או אולי ההיסטוריה הדרמטית של התבודדות, נבואה והתגלות, או ההווה שנופל בין כיסאות הריבונות. ואולי זו הברכה שבבטלה: ההזדמנות להתבונן, לנוח, להרפות – לא רק כצרכן של נופש אלא כחלק מהתרבות המקומית. מה שנקרא היום אולי נדחה את בוא הלילה.

החוף נאסף ביופי שעוד לא היה כמוהו, ואני שהנחתי לרגש יחף לרחף – לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה. כמו עץ השדה. שדות גולדברג שבתום הדרכים שסמרו מאימה ומדם. שלום לך ארץ נהדרת. מה בין כוס התה מרמייה של סיני לכוס התה שאני שותה עכשיו בספל הפלסטיק בטיסה מפה לשם משם לפה? השלטים בשדה התעופה באמסטרדם מורים: לשירותים, למסעדות, לחדר המדיטציה. כך במקור. עולמות מתמזגים, מתפרקים, קורסים ונולדים. בוקר טוב עולם.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

מידע כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

לחץ/י על לשונית בכדי לבחור פלטפורמה להשארת תגובה

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew