אנשי טכנולוגיה גרועים יותר מהיטלר

בשלישי באפריל 1996 פשטו שוטרי הבולשת הפדרלית (FBI) בארה"ב על צריף מבודד בהרים במדינת מונטנה ועצרו את הפעיל האנטי-טכנולוגי טד קזינסקי שהתגורר שם במשך 17 שנים. במהלך כמעט שני עשורים ניהל קזינסקי מתקפה קטלנית כנגד אנשים שנטלו חלק בקידום התיעוש והטכנולוגיה שהורסים את כדור הארץ ופוגעים בחירות האנושית.

קזינסקי, שנודע בכינוי "יונבומר" שהודבק לו על ידי התקשורת, הגיח מעת לעת מבדידותו בהרים כדי לשלוח חבילות נפץ לאנשים שהיו אחראים לדעתו להרס התעשייתי-טכנולוגי. חבילות הנפץ ששלח גרמו למותם של שלושה בני אדם ולפציעתם של 23. שני קורבנותיו האחרונים היו איש פרסום של חברת הנפט אקסון ולוביסט של תעשיית כריתת העצים.

רצף ההתקפות הסתיים לאחר שקזינסקי שלח מכתב אנונימי לחוקרי הבולשת הפדרלית שחיפשו אותו, בו הציע להפסיק להרוג אנשים בתמורה לפרסום מניפסט פרי עטו בשם "החברה התעשייתית ועתידה". המניפסט בן 35,000 מילים פורסם בעיתונים "ניו יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט" ב-19 בספטמבר 1995, ובין אלפי הפניות וקצות החוט שהגיעו לחוקרים בעקבות הפרסום, היתה גם פנייה מאחיו של קזינסקי.

האח, דיויד קזינסקי, זיהה את סגנון הכתיבה של טד, ובעזרתו הצליחו החוקרים לעצור את אחיו. טד נידון למאסר עולם. דיויד תרם לקורבנותיו של טד את כספי הפרס בסך מיליון דולר שהיה על ראשו של אחיו.

אנו מתכבדים להביא כאן קטעים מתוך מכתב ששלח קזינסקי מבית הכלא, בו הסכים לענות על שאלות לגבי ההשוואה בין מעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה לבין מעשי קברניטי התעשייה והטכנולוגיה בימינו. תוכן המכתב מתפרסם כאן בראשונה.

 שאלה: האם היטלר האמין כי מעשיו טובים, או שמא היה ציניקן (כלומר רע)? 

קזינסקי:

אני מעריך שהיטלר היה ציניקן והכיר בכך שהמניעים שלו הם רדיפת כוח והאדרה עצמית. אלברט ספיר, שר החימוש של היטלר, כתב בזכרונותיו כי היטלר נהג ללעוג לתיאוריות הגזעניות של היינריך הימלר, דבר המעיד ככל הנראה על כך שהיטלר האמין רק באופן חלקי, אם בכלל, בתיאוריות שהצדיקו כביכול את מחנות ההשמדה ותאי הגזים. הימלר הוא דוגמא מעניינת יותר מהיטלר, משום שהימלר – לפי ספיר – היה משוכנע לחלוטין באמיתות תיאוריות העליונות הגזעית הנורדית, ובצורך להשמיד גזעים "לא רצויים". אולם אינני חושב שצריך לפטור את הימלר מאחריות למעשיו על סמך הטענה כי הוא היה אדם בעל כוונות טובות שהלך שולל אחר תפיסות שגויות.

ישנם שני סוגים של טעויות, שניתן לכנות אותם טעות "ניטראלית" (neutral) וטעות "שיש מאחוריה מניע" (motivated). בטעות "שיש מאחוריה מניע" כוונתי לאדם המחזיק בדעה שגויה מפני שהוא רוצה להאמין בה, בניגוד לטעות "ניטראלית", אותה מבצע אדם לא מכיוון שהוא מאמין בה, אלא ללא כוונה – כשם שניתן לטעות בחישוב מתמטי, לקבל מידע שגוי, או לבצע טעות פשוטה בשיפוט. נראה כי ברור למדי שהטעות של הימלר היתה טעות שיש מאחוריה מניע. מאוד לא סביר שהוא אימץ את התיאוריות הגזעניות כתוצאה מטעות מקרית או בשל מידע שגוי שקיבל. הוא האמין בתיאוריות האלה, באופן חלקי לפחות, משום שהוא רצה להאמין בהן, משום שזה סיפק את הצרכים הפסיכולוגים שלו. לפיכך, אינני גורס כי האמונה הכנה שלו בתיאוריות אלה פוטרת אותו מאחריות למעשיו.

אותו עיקרון חל גם על מדענים, מהנדסים ומנהלים בכירים של תאגידים היוצרים את העולם המבעית של העתיד. אין ספק שרובם מאמינים כי מה שהם עושים הוא טוב לאנשים ולעולם. אך הם מאמינים בכך רק משום שהם רוצים להאמין בזה. הם אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, ולו היו כנים עם עצמם ודאי היו מבינים, לכל הפחות, כי הטכנולוגיה המודרנית היא מפעל מסוכן ביותר וכי קיימים טיעונים חזקים נגדה. לפיכך, האמונה שלהם בטכנולוגיה אינה רק טעות בשיפוט שלהם – היא בחירה שלהם. לכן האמונה הכנה שלהם אינה פוטרת אותם באופן כלשהו מאחריות למעשיהם.

אני רואה באנשים אלה פושעים מהסוג הגרוע ביותר – גרועים יותר מהיטלר או מסטלין. היטלר וסטלין הרגו מיליונים, אך הרג המוני – מעשה ידי אדם, כתוצאה מרעב או מגיפות – היה קיים לאורך כל ההיסטוריה, ולמרות זאת הצליח המין האנושי לשרוד ויחד איתו גם כמה מהערכים האנושיים הבסיסיים. חשוב מכך, החיים על פני כדור הארץ – הביוספירה, מארג יפיפייה בן אלמוות (לפחות בינתיים) של חיים שנוצרו במהלך מאות מיליוני שנים של אבולוציה – הצליחה לשרוד. אך אם המפעל הנורא של אנשי הטכנולוגיה יורשה להמשיך ללא הגבלה, הוא יגרום לחיסול המין האנושי וכל מארג החיים בכדור הארץ, או לפחות ישנה אותם לבלי הכר. הערכים האנושיים, כפי שהיכרנו אותם עד כה, ימותו.

kaczynski1-regular-size

 שאלה: רוב האנשים גורסים שהיטלר היה רע. אך האם המצב לא היה הפוך לו היטלר ניצח במלחמה? ההיסטוריה והמוסר הם הרי הגירסה של המנצח… 

קזינסקי:

זו היא הבחנה חשובה. קראתי שאחרי מלחמת העולם השנייה, ווינסטון צ'רצ'יל אמר לאחד מעמיתיו, בהתייחסו למשפטי נירנברג, "עלינו להיזהר מאוד שלא להפסיד במלחמה הבאה". הנקודה עליה הצבעת באה לידי ביטוי גם במאבק בין סוציאליזם מדיני (קומוניזם) לבין קפיטליזם 'דמוקרטי'. במשך זמן רב נדמה היה כי העתיד טמון בסוציאליזם. נראה היה שהמערב נמצא במגננה. במהלך אותה תקופה, היה הסוציאליזם מאוד מקובל בקרב אינטלקטואלים והיה בגדר שאיפה של רבים ברחבי העולם השלישי. אולם בטווח הארוך הסתבר כי קפיטליזם 'דמוקרטי' יעיל יותר מסוציאליזם מבחינה טכנולוגית וכלכלית. כשהתברר שהמערב מנצח, העולם השלישי איבד עניין בסוציאליזם ופנה לכיוון של דמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי. (ליתר דיוק, העולם השלישי החל לשאוף לדמוקרטיה, בעוד שבפועל נטו דיקטטורים ליטול לעצמם את השלטון). כמובן שהצידוק לכך מוצג כמבוסס על שיקולים מוסריים: העולם השלישי בחר בדמוקרטיה ובשוק חופשי – או בחר לשאוף אליהם – משום שהם מסמלים את הדרך המוסרית והנאורה המנוגדת ל'טוטליטריות' של הסוציאליזם. אולם בפועל, המעמדות הבינוני והגבוה של העולם השלישי בחרו בדרך המערבית בעיקר משום שהם רצו להיות בצד המנצח. לו היה מסתבר שהקומוניסטים חזקים ומצליחים יותר מהמערב, העולם השלישי היה מתמיד בחיבתו לסוציאליזם, וניצחון הסוציאליזם היה מוצג כמבוסס על שיקולים מוסריים: סוציאליזם היה מסמל את הדרך המוסרית והנאורה.

בנוסף לעובדה שאנשים אוהבים להיות בצד המנצח, יש סיבה נוספת לכך שכיום (אולי יותר מבעבר) המוסר הוא הגירסה של המנצח. בעולם המודרני, תעמולה (ואני מתכוון למובן הרחב של המילה) היא הגורם המשפיע ביותר על הערכים של הציבור. הצד המנצח שולט באמצעי התקשורת ובמערכת החינוך, וכך הוא יכול להנחיל לאנשים באופן שיטתי את ערכיו. שים לב כמה מהר השתנו הערכים המרכזיים של הציבור בגרמניה, יפן ורוסיה בתגובה לשינויים במשטר והשינויים בתעמולה שבאו בעקבותיהם. (לדוגמה, ברוסיה, מערכי התקופה הצארית, לערכים סוציאליסטים ואז לערכים מערביים). עם זאת, אינני נוקט בעמדה של יחסיות מוסרית מוחלטת. אני חושב שישנם מספר עקרונות בסיסיים של הגינות אנושית שיש בהם מידה מסוימת של אוניברסליות.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

פרטי כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

עוד באותו עניין...
החברה התעשייתית ועתידה
תאודור קזינסקי | תרגום: נמרוד הלפרן
על העימות בין טכנולוגיה לחירות
טד קזינסקי | תרגום: נמרוד הלפרן
מהי שמאלנות?
טד קזינסקי | תרגום: נמרוד הלפרן
לא רווחים, אלא חירות
אורסולה לה גווין
מחשבים יותר אנושיים מבני אדם
נמרוד הלפרן | על פי ויליאם מקפי
לוגואים כנים
ויקטור הרץ
Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

להגיב

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.