מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר: "יש לי הרבה משותף עם השמאל הרדיקלי; שנינו נגד הגדר, ובעד סרבנות"

נהוג לומר שהקצוות קרובים אחד לשני יותר מאשר למרכז. המחשה מרתקת לכך סיפקה כתבה של נועם שיזף שפורסמה בעיתון "הארץ" אשר תיארה כיצד מספר גדל והולך של פוליטיקאים ואנשי ציבור בולטים מקרב מחנה ארץ ישראל השלמה של הימין, מדברים על אפשרות לתת לפלסטינים בגדה המערבית אזרחות ישראלית ושוויון זכויות.

"יש לי הרבה נקודות שיתוף עם השמאל הקיצוני", אומר המנכ"ל לשעבר של מועצת יש"ע, אורי אליצור, בכתבה. "אני בעד סירוב פקודה לפירוק יישובים, והם בעד סירוב פקודה לשירות בשטחים, ושנינו נגד הגדר… אבל אני לא אגיע לברית פוליטית עם האנרכיסטים, למרות שגם אני נגד הגדר. יש לנו בסיס משותף, אבל אחריו יש לנו ויכוח עמוק מאוד".

אורי אליצור

הכתבה גם מביאה פרשנות מעניינת לתופעה של פרופ' יהודה שנהב, איש הקשת המזרחית לשעבר ועורך כתב העת "תיאוריה וביקורת" בעשור האחרון, אשר טוען כי תפיסת המציאות של דוברי הימין ישרה הרבה יותר מזו של השמאל של שתי המדינות. לדבריו, יש לחזור ליסוד האמיתי של הסכסוך – שנת 48', ולא "לפרדיגמה המשכיחה והמטשטשת, לפיה הכל היה בסדר עד 67', ואז הדברים השתבשו, כמו שכותב דויד גרוסמן ב'זמן הצהוב'".

"מה בדיוק ההבדל בין עפרה לבין בית דגן, שיושב על בית דג'ן? 19 השנים שחלפו בין 48' ל-67' הופכות יישוב אחד מוסרי והאחר ללא מוסרי? פרדיגמת 67' נועדה לתת לשמאל אפשרות לגור בתל אביב ולהרגיש עם עצמו בסדר. ההתנחלויות יוקרבו בשביל לכפר על מה שעשו לפלסטינים ב-48'. המתנחלים ישלמו את המחיר של חטאי השמאל", אומר שנהב.

מראיין: אתה כיום איש שמאל או ימין?

שנהב: "אני לא יודע. כתבתי בעד זכות השיבה, ואני נגד פינוי התנחלויות. אז איפה זה שם אותי?"