לא עוד

לכל איש יש שם שנתנו לו אימו ואביו ומשפחתו.

היום ביצעו מדינת ישראל, ושלוחיה, פקחי משטרת ההגירה, ציד אדם. פקחים של משטרת ההגירה הסתובבו עם שנים-שלושה ואנים, לפעמים עם מיניבוס, באזור התחנה המרכזית החדשה וגינת לוינסקי ומילאו אותם באנשים שחורים. פליטים עם אשרות ופליטים בלי אשרות. כל מי ששחור נעצר, תושאל והועלה. ללא אזהרה, ללא מתן אפשרות התארגנות, ללא עורך דין או הקראת זכויות. עד שהמיניבוס או הוואן מולאו, ואז זה נפסק. ואז זה נמשך שוב כשהגיע הוואן הבא. שרירותי לגמרי.

אנשים שחורים. שהרגע יצאו מהמספרה, או היו בדרך לעבודה, או ביקור אצל חברים, או חזרו מהעבודה, או סתם אכלו בחוץ. ואז נעצרו, תוחקרו, והועמסו. עד שהמכסה מולאה.

ובין ואן למיניבוס שמולאו, האחרים מקווים שזה לא ימשיך, והולכים למספרה, או לעשות קניות, או לנסוע לעבודה באוטובוס, או לחזור מבית ספר. ובא היה לי לעצור כל אחד מהם ולצעוק עליהם, ולשאול מה הם עושים, והאם הם לא מבינים שמסוכן להם, שזה לא אקראי, שזו מדיניות מכוונת. ושזה לא ייגמר (אלא ברע, רע מאוד).

סבתא שלי היתה פרטיזנית גיבורה בצרפת החופשית. היא עשתה לנאצים את המוות בכל דרך שיכלה. והיא תמיד לימדה אותי ש"לא עוד". עד רגע מותה היא דרשה ממני ש"לא עוד". אמא שלי היתה גם היא גיבורה ועזרה בתור ילדה ללוחמים יהודים שנסעו להילחם באירופה, או נשארו במה שאז היתה פלסטינה ונלחמו בנאצים מפה.

משדי שתיהן ינקתי את ה"לא עוד". ועכשיו ה"עוד" חוזר, והוא קורה כאן.

כתב תביעה נגד מבקשי מקלט - אין להם שמות, רק מספרים

כתב תביעה נגד מבקשי מקלט – אין להם שמות, רק מספרים

פשוט לוקחים אנשים מהרחוב, בלי אזהרה, בלי אפשרות להיפרד, בלי התרעה, בלי שהמשפחה, הילדים, או החברים יידעו. ובאופן אקראי לחלוטין. והם משאירים מאחוריהם הכול – דירות, רכוש, אוכל, בגדים שעדיין מתייבשים על חבל הכביסה, כלים מלוכלכים בכיור המטבח. ילדים שעוד לא הספיקו לאסוף מהגן. ללא אפשרות להתארגן, להיפרד, לסדר עניינים, לערער בבית משפט, להסביר לבוס שלא נגיע יותר, כנראה, להיפרד מהמקומות שחיים בהם כבר כמה שנים.

ממלאים מכסה. כמו הנאצים, ואין מילה אחרת לתאר. המדיניות היא נאצית, מבצעי הפקודות הם נאצים. יש דברים שאין עליהם מחילה.

אין מחילה, אבל יש מה לעשות – להגיע לריכוזי אוכלוסיית פליטים ולעשות משמרות. ובכל פעם שפקחים מגיעים (וזה קורה רנדומלית לאורך כל היום), פשוט ללכת ולהזהיר כל אדם שחור שייזהר, שעוצרים שחורים כי הם שחורים, שהוא בסכנה. ואפשר להסתיר אצלנו בבית, מי שיכולים, עד שיעבור זעם.

ולדבר עם הפקחים, ולהסביר להם שדגל שחור מתנוסס מעל הפקודות שהם רק ממלאים, דגל שחור של פקודות לא מוסריות בעליל. להסביר להם שהם לא חייבים למלא פקודות, שהם יכולים להתנגד, שהם יכולים לעשות כאילו. כי יש דברים שאין להם מחילה, גם לא ביום כיפור וגם לא בין אדם לעצמו.

לכל איש יש שם, גם אם הוא שחור, גם אם הוא פליט או מהגר או אפילו מסתנן. ושמות ניתנו לנו כדי שיקראו לנו בהם, כדי שלא נהיה עוד מספר, כדי ש"לא עוד" באמת יהיה "לא עוד".

בכניסה למחנה הריכוז חולות יש שלט - "תעסוקה למען החברה" (Beschäftigung für die Gesellschaft)

בכניסה למחנה הריכוז חולות יש שלט – "תעסוקה למען החברה" (Beschäftigung für die Gesellschaft)

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

פרטי כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

להגיב

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.