כשכיפה אדומה פגשה בחומה

סרטון של השחקנית והמחזאית נטלי כהן וקסברג לציון עשר שנים למאבק נגד חומת ההפרדה באדמות הכפר הפלסטיני בילעין. צולם בהפגנת העשור ב-27 בפברואר 2015.

ב-20 בפברואר 2005 עלו הדחפורים על התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה באדמות בילעין והחלו עוקרים עצי זית. באותו יום נערכה בכפר ההפגנה הראשונה נגד הגדר. מאז הפך בילעין מכפר אנונימי, הידוע למתי מעט, לסמל בינלאומי של התנגדות עממית לעוול משווע. גדר ההפרדה הקיימת בבילעין מספחת למעשה לישראל כ-1,950 דונם, המהווים כמעט 50% מאדמות הכפר, במטרה לספחם להתנחלות מודיעין עלית. בג"ץ קבע בספטמבר 2007 כי תוואי הגדר הקיים בבילעין אינו חוקי אך הכשיר רטרואקטיבית חלק משכונת מגורים של מתנחלים, שהוקמה על אדמות הכפר בלי היתרי בנייה ובניגוד לחוק. רק ב- 2011 בוצעו העבודות שהחזירו לתושבי הכפר כ-600 דונם (כשליש) מהאדמות שנגזלו מהם. ההפגנות נתקלות בדיכוי קשה. לרוב הן מפוזרות במטולי גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי, אמצעים ששימשו להירצחם של באסם וג'וואהר אבו רחמה, וכן הסבו פציעות קשות. הצבא הישראלי מנסה לחנוק את קולות ההתנגדות ולהפסיק את ההפגנות בבילעין לחלוטין: כמעט בכל שבוע נכנסים חיילים לכפר בשעות הלילה המאוחרות, פורצים לבתים, חוטפים תושבים ממיטותיהם ויורים רימוני גז לחצרות. עשרות מתושבי בילעין נעצרו, בהם כמה ממנהיגי המאבק הלא-אלים, והועברו למערכת ה"משפט" הצבאית. הפעילים בבילעין נחושים להמשיך במאבק העממי עד שהגדר תיפול וכל אדמות הכפר יוחזרו.

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew