בוכים בגלל מדים: על הקשר בין גבריות לגיוס לצבא
בבוקר ה-11 במאי 2015, התעוררו עשרות אלפי גברים צעירים בליטא לידיעה כי שמם נכלל ברשימת המגויסים לצבא בעקבות החלטת הממשלה להכריז על גיוס חובה.
חלקם מיהרו לרשתות החברתיות כדי לבטא את מורת רוחם מהשירות הצבאי הכפוי שנפל עליהם כרעם ביום בהיר. תגובת הציבור הליטאי לצעירים שהעזו להסתייג מגיוס לצבא היתה חריפה, ובין כינויי גנאי שהוטחו בהם היו "נקבות", "פחדנים" ו"מבישים".
לאור התגובות השליליות, החליטו שתי נשים ליטאיות – השחקנית ומגישת הטלוויזיה ביטה טיסקויק אסנובה והצלמת נרינגה רקסיטו – לנסות לגעת בנושא הטעון באמצעות צילומים וראיונות עם כתריסר גברים שצפויים לקבל צווי גיוס בזמן הקרוב.
במהלך הראיונות הולבשו המגויסים לעתיד במדים, ובמרכז השיחות עמם עמדה תחושתם ביחס לקשר שבין "גבריות" לבין גיוס לצבא. רבים מהמרואיינים בכו במהלך השיחות, והתוצאה הנוגעת ללב לפניכם: סדרת צילומים של מגויסים מזילים דמעה בליווי ציטוטים מדבריהם.
ג'אוניוס, בן 18: "רובה ביד לא מגדיר את הגבריות שלך"
וייטאוטאס, בן 27: "הצבא לא יהפוך אותך לגבר. אם אתה טמבל, אתה תישאר טמבל"
דומיניקס, בן 26: "זו הבחירה שלי איזה סוג גבר אני רוצה להיות"
ג'וסטאס, בן 18: "עוצמה אמיתית טמונה ביכולת לגבש את דעתך באופן עצמאי"
אדווינס, בן 17: "האם אפשר לכלוא את בחירתו של אדם ולקרוא לזה חיים חופשיים?"
דניסאס, בן 23: "בחברה החופשית של ימינו אין מקום לכפייה. דברים שהם בגדר חובה צריכים להיות אלו שבהם אתה בוחר מרצונך החופשי"
מרטינאס, בן 22: "גבריות זה להיות מסוגל להחליט בעצמך מה אתה בוחר לעשות"
ג'גור, בן 25: "רק כשאתה נלחם אתה מפסיד"
ג'וסטאס, בן 27: "הצבא הוא בזבוז זמן. לכמה חיילים נוספים אנו זקוקים?"
