סייד קשוע איבד תקווה: "מפסיק לכתוב בעברית"

העיתונאי, תסריטאי, סופר ופובליציסט הערבי ישראלי סייד קשוע איבד כל תקווה לעתיד בישראל-פלסטין ולא רוצה לכתוב יותר בעברית, דיווח אתר החדשות האמריקאי "מונדווייס".

קשוע, המתגורר זה 18 חודשים בארה"ב ומשמש כמרצה באוניברסיטת אילינוי, אמר בנאום שנשא באוניברסיטת ניו יורק ב-10 במרץ 2016, כי בתקופה שהתגורר בישראל הוא הרגיש כמו בן ערובה שנאלץ לחיות בפחד מתמיד.

לדבריו, כל מאמציו להשתלב בחברה הישראלית ולשנות אותו באמצעות הומור לא עשו דבר כדי לשנות את פני המציאות. הוא גם חש כי בחר במסלולים שגויים הן בתחום עבודתו והן בשפה בה בחר לכתוב.

קשוע סיפר עוד כי מאז שעבר להתגורר בארה"ב הוא מנסה להפסיק לכתוב את טורו הסאטירי השבועי במוסף "הארץ", וכי היה מעדיף לכתוב בעיתון בארה"ב. הוא גם אמר כי אינו בטוח אם ישוב להתגורר בירושלים, וכי אבדה תקוותו לעתיד בישראל.

"הסיבה היחידה שאני מתגורר באילינוי היא המצב הפוליטי, הגזענות והייאוש. אני חושב שבקיץ 2014 הגעתי למצב שבו כבר לא יכולתי יותר. זה היה מתסכל", אמר קשוע. "אני חושב שאני עדיין נמצא בסוג של טראומה. עדיין לא התאוששתי מהתקופה הטראומטית ההיא. התעוררה בי תחושה מאוד חזקה שבחרתי במסלולים הלא נכונים בחיי וכי וכל ההחלטות שלי – הכתיבה לטלוויזיה, הבחירה באיזה שפה לכתוב, ומקום המגורים שלי – היו שגויות. אני מאוד מקווה שאצליח לאזור כוחות ולהתאושש".

"הבחירה לכתוב בשפה העברית היתה מאוד בעייתית. עברית היא שפתה של מדינת ישראל. אם אתה רוצה להיות עורך דין, אם אתה רוצה להיות מורה, אם אתה רוצה להיות פושע אתה חייב לדעת עברית", המשיך.

"באופן מוזר, אם אתה רוצה לפנות לערבים המתגוררים בישראל, עדיף להשתמש בעברית. אין ממש הוצאות לאור או חנויות ספרים או שיווק של ספרים בערבית, אז אם אתה רוצה לפנות לחברה הערבית בישראל או לבקר אותה, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בעברית. אבל עברית היא שפתו של האויב. אז איך אתה מבקר את החברה בשפתו של האויב – שפתו של האחר? יכול להיות שהמילה 'אויב' היא קצת מוגזמת, אבל לכל הפחות אפשר לומר 'מדכא'. עברית היא לא סתם עוד שפה, זו השפה של ישראל, שפת הכיבוש ושפת האפליה".

"למען האמת, מאז שעברתי לארה"ב אני מנסה להפסיק לכתוב לעיתון 'הארץ'. כולל בשבוע שעבר שבו שלחתי את הטור ושוב התקשרתי לעורך והודעתי לו שזהו זה", סיפר.

"מבחינתי השימוש בעברית, או כתיבה של טורים סאטיריים ל'הארץ' וכמובן כתיבה לטלוויזיה בישראל, היתה דרך להגן על עצמי, באמצעות הומור. ידעתי היטב שאין שום דרך להרצות נגד הכיבוש או נגד אפליה בפריים טיים בטלוויזיה, אבל צריך לדעת איך למכור. וכדי למכור צריך להשתמש בהומור".

"סקר שנערך לאחרונה מצא כי מחצית מהיהודים בישראל תומכים בטרנספר של האוכלוסייה הפלסטינית; 80% חושבים שצריכה להיות אפליה נגדנו ושלא מגיע לנו להיות אזרחים שווי זכויות. זאת אחת הבעיות. אין לאן לברוח. זה העניין. האם אני הולך לבקר את החברה הישראלית כאילו שזו החברה שלי? האם בכלל מותר לי לעשות זאת?".

"זה כואב וזה גם לא הוגן. להיות פלסטיני אזרח ישראל משמעו להשתייך למיעוט מופלה חסר כוח, בין אם זה כוח כלכלי או כל סוג אחר של כוח בחברה. הפחד הזה, שהפך אותי לבן ערובה, היה חלק מחיי. זה לא שלא עבדתי במקומות נפלאים כמו 'הארץ' וחברת ההפקה בטלוויזיה. אבל הפחד תמיד היה שם, ואני חושב שתמיד הרבה יותר קשה לבקר את ישראל בתור ערבי, לעומת בתור יהודי ישראלי".

"ההבנה שכוח מכבד רק כוח הופכת את העניין של למתוח ביקורת והומור לקצת עצוב. ההבנה ששפת הכוח היא השפה היחידה שמבינים. זה כל כך מתסכל עבור אדם שמאמין בכוחה של תרבות ובכוחן של מילים ובכוחה של האמנות להביא לשינוי, גם אם שינוי קטן. זה הלם גדול, וייאוש עצום, להבין שלמרבה הצער זה לא שווה כלום", סיכם קשוע.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

פרטי כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

להגיב

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.