שיא תפוקת הנפט ושינויים אקלימיים

כמה מהמוחות המבריקים של ימינו – בהם נועם חומסקי, ביל מקיבן, ניקול פוס, ריצ'רד היינברג ודמיטרי אורלוב – מדברים על הצורך בשינוי התפיסה הכלכלית בעידן שאחרי שיא תפוקת הנפט.

סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או מדינות הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא – פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה"ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה.

בעשור החולף נרשמה ירידה בתפוקתן של יותר משני שליש מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, ובכלל זה למעלה ממחצית מדינות אופ"ק. התפוקה העולמית של נפט "רגיל" – ללא נפט כבד, קידוחים ימיים עמוקים ובקוטב ונוזלי גז טבעי – כבר הגיעה לשיאה ב-2004, ויותר ויותר מומחים גורסים כי נקודת השיא בתפוקה העולמית חלפה.

ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט עשויות להיות הרבה מעבר להתייקרות מחירי הדלק. הזמינות היחסית של הנפט, והקלות שבה ניתן לזקק אותו, יוצרת עודף אנרגיה – היינו פער בין כמות האנרגיה המופקת מנפט לבין כמות האנרגיה הנדרשת כדי לשאוב אותו ולזקקו. עודף אנרגיה זה מבטיח את קיומם של מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, בהם ניוד סחורות בעלות נמוכה, תהליכי פרוור עירוניים והעסקת חלק קטן מכוח העבודה בייצור מזון עבור מרבית הציבור המועסק בשירותים ובייצור. מצב זה משתנה בעקבות שיא התפוקה, שאחריו נדרשת השקעה גדולה יותר של אנרגיה בייצור כל חבית נפט – דבר שיצמצם את כמות אנרגיה המופנית לתפעול מגזרים אחרים של הכלכלה.

נכון להיום, אין בנמצא דלקים חלופיים שמייצרים עודף אנרגיה גדול יותר מזה של הנפט. בשל כך צפוי שיא תפוקתו להיות שונה משיאי תפוקה קודמים, אשר בישרו על המעבר משימוש בעץ לפחם והמעבר מפחם לנפט, ושבעקבותיהם נרשם גידול בעודף האנרגיה הודות ליעילות גבוהה יותר של מקורות האנרגיה החדשים. סוף עידן הנפט יסמן את סופה של מגמה זו, ויעמיד את האנושות בפני מבחן שטרם ידעה כמותו.

לקריאה נוספת:

אתר שיא תפוקת הנפט

וידוי של כלכלן

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew