רוקדים על הדם

הנוסעות לידי ברכבת דיברו בצקצוק לשון על מועדון לילה בתל אביב שלא נתן לחייל במדים להיכנס בגלל אלימות צה"ל בשטחים. מצדי השני ישב חייל מג"ב מנומנם, הרובה שלו, מצויד במטול רימונים, מונח על ברכיו, הקנה מכוון אלי.

בגלי צה"ל דיווחו כי החייל שסירב לעזוב את מועדון הלילה צעק "תוריד את היד שלך" לעבר בעל המקום שדרש ממנו לצאת. ואני נזכרתי באמו של חייל אחר, שצעקה "מי יודע איזה נשק היה לך בבית" לעבר הרופא הפלסטיני מבית חולים תל השומר, אחרי שצה"ל הרג את שלוש בנותיו בעזה. חשבתי על הקצין שהחזיק במרפקו של פלסטיני כפות בכפר ניעלין בזמן שהורה לירות בו. (מה היתה צועקת אמו? מה היו אומרות על כך בנותיו?).

רצף בלתי נגמר של מעשי נבלה שמסתיים, איך לא, בלוע הרובה של המג"בניק שיושב לידי. הוא קורא עיתון עכשיו, נלחם בשינה כדי לא להירדם. בוהה בכותרת על חיילים שהפכו גג של בניין מגורים בחברון לדיסקוטק. החייל מתנמנם. העיתון נשמט מידו.

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew