שבע שאלות על יום האדמה שנותרו ללא מענה עד ימינו

בעקבות יום האדמה הראשון, ב-30 במרץ 1976, פורסמו בבטאון הארגון הסוציאליסטי בישראל, "מצפן", שבע שאלות לשלטונות תחת הכותרת "הרצחת וגם ברחת?".

כל השאלות נותרו ללא מענה עד ימינו.

הנה נוסח השאלות כפי שפורסם במקור ב"דבר המערכת" של גיליון 77, מאי 1976, של מצפן.

הרצחת וגם ברחת? – 7 שאלות לשלטונות

‏מי נתן הוראה לחיילים ולמשמר הגבול לפלוש לדיר-חנא, עראבה וסח'נין בערב לפני יום האדמה ולירות באזרחים ישראלים?

‏מדוע סירבו האחראים במכון הפאתולוגי באבו-כביר לתת למשפחות ההרוגים תעודות פטירה המפרטות את סיבת המוות (למשל במקרה של ההרוג מוחסין חסאן טהא מכפר כנא)?

מדוע לא הופיעו נציגי המשטרה אצל משפחות ההרוגים לבירור נסיבות מותם?

מדוע לא הודיעו השלטונות למשפחת הצעיר מנור שאמס, שנהרג כטייבה, על מותו?

מי נתן את ההוראה לפתוח באש ממקלע כבד (0.5) על בית הספר בכפר כנא?

מי הקצין שהורה לעצור מכוניות נושאות פצועים בסח'נין בבוקר יום האדמה ולהטיל אח הפצועים בצד הדרך?

מי התיר לחיילים לפתוח באש חיה בתוך בתיהם של אזרחים ישראלים?

מדוע סירבו רופאים ואחיות בבתי החולים "מלבן" בנהריה ו"פוריה" בטבריה לטפל באזרחים ישראלים שנפצעו מיריות?

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew