מה לא לימדו אותך בבית הספר על כ"ט בנובמבר

כל ילד בישראל יודע, כי כ"ט בנובמבר 1947 הוא תאריך היסטורי. כל כך היסטורי, שנקראים על שמו רחובות וכיכרות. ביום ההוא קיבלה עצרת האו"ם את החלטתה הגורלית על ארץ ישראל. אבל מעטים מאוד זוכרים מה הוחלט באמת באותו יום. מי קרא באחרונה את ההחלטה? מי יודע מה כתוב בה באמת?

אנחנו עם שוחר אגדות. במקום היסטוריה יש לנו מצבור אדיר של מיתוסים. גם כ"ט בנובמבר הוכנס למחסן זה. הבה נבדוק.

מיתוס מספר 1

"ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל". זה – ורק זה – כתוב בפירוש במגילת העצמאות של מדינת ישראל.

אבל זוהי חצי אמת, וחצי אמת גרועה, כידוע, משקר. שקר זה טימטם אותנו בשנים שחלפו מאז. האמת היא, שהאו"ם החליט על הקמת שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית, המאוחדות באיחוד כלכלי, ועל הפיכת ירושלים לשטח נפרד תחת שלטון בינלאומי (שטח ירושלים היה אמור לכלול את בית לחם בדרום, שועפט בצפון, אבו דיס במזרח ועין כרם במערב).

מיתוס מספר 2

"היהודים קיבלו את ההחלטה והערבים דחו אותה".

גם זו חצי אמת. נכון שההנהגה הפלסטינית של אז (שאיש לא בחר בה) אכן דחתה את ההחלטה. יתר על כן, בעזרת המדינות הערביות היא פתחה במלחמה כדי לסכל את הגשמתה. ההנהגה היהודית אמנם קיבלה את ההחלטה להלכה, אך לא למעשה. כל המסמכים שפורסמו מאז מעידים, שההנהגה היהודית, בראשות דוד בן גוריון, לא חלמה אף לרגע לקבל את ההחלטה כמות שהיא. מן הרגע הראשון היה מנוי וגמור עימה להרחיב את השטח שהוקצה למדינה היהודית, ובעיקר: למנוע בכל מחיר את הקמתה של המדינה הערבית העצמאות לצידה. לא במקרה הושמט חלק זה של ההחלטה ממגילת העצמאות. מובן מאליו שאיש לא התכוון לקבל משטר בינלאומי בירושלים.

את המטרות האלה השיג בן גוריון באמצעות הסכמה סודית עם המלך עבדאללה, שליט עבר הירדן, שנקרא לפלוש לארץ. השטח שבו אמורה היתה לקום המדינה הערבית פלסטינית חולק בפועל בין ישראל, שתפסה חלק גדול ממנו, לבין עבדאללה, שסיפח את השאר בכוח לממלכתו. חלוקה זו לא היתה תוצאה מקרית של מלחמת העצמאות, כפי שנאמר תמיד. ניהול המלחמה מתחילתה נועד להשיג מטרה זו.

מיתוס מספר 3

"בעוד שהערבים הפרו את החלטת האו"ם על כל פרטיה, ישראל קיימה אותה כדת וכדין".

בן גוריון הפר כמעט את כל סעיפי ההחלטה. למשל: ההפקעה המאסיבית של אדמות הערבים בשנים הראשונות של המדינה, היתה אסורה בפירוש על ידי ההחלטה, וכך גם גירוש רוב התושבים הערבים. החלטה אחרת של האו"ם, שחייבה את החזרת הפליטים, לא הוגשמה, כמובן, אף היא.

מיתוס מספר 4

"כיוון שהערבים הפלסטינים דחו את החלטת החלוקה ופתחו במלחמה עקובה מדם, הם איבדו את זכותם לעצמאות".

לא דובים ולא יער. אין עם מאבד את זכותו למולדת ולעצמאות בגלל מעשה זה או אחר, חמור כלל שיהיה. אחרת (אם נקח דוגמה קיצונית) לא היתה צריכה להתקיים כיום מדינה גרמנית, אחרי שהרייך השלישי גרם למלחמת עולם.

קוריוז: במגילת העצמאות שלנו כתוב: "הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה". כיוון שהאו"ם החליט באותה הנשימה גם על זכות העם הערבי בארץ להקים את מדינתו, הרי גם זו "אינה ניתנת להפקעה".

החלטת כ"ט בנובמבר התקבלה באו"ם אחרי עבודה של חודשים רבים, שבה השתתפו כמה מטובי המוחות בעולם. יותר מכל החלטה אחרת שהתקבלה על ידי האו"ם בכל שנות קיומו היא הצטיינה בחוכמה, בצדק ובראיית הנולד.

בן גוריון וכמעט כל בני דורו הישלו את עצמם, שבעקבות התחכמות כלשהי (ההסכמה עם עבדאללה) חדל העם הפלסטיני מלהתקיים, כשם שהשם "פלסטין" נעלם מן המפה. זאת היתה שגיאה נוראה, שעלתה מאז בנהרות של דם.

אם מותר לי להעיד על עצמי: במהלך מלחמת העצמאות השתכנעתי לחלוטין, שלא נגיע לעולם אל המנוחה ואל הנחלה אם לא נשיג התפייסות עם העם הפלסטיני. כבר בראשית 1949, כשלבשתי עדיין מדים, נפגשתי בחיפה עם שני צעירים ערביים וטיכסנו עצה כיצד להביא למרות הכל להקמת המדינה הפלסטינית לצד ישראל (בפגישה השתתפו רוסטום בסטוני המוסלמי וג'בר מועדי הדרוזי. לימים נכנסנו שלושתנו לכנסת).

הממשלה עשתה, כמובן, את ההפך. ב-1949 נועדה בעיר לוזאן שבשוויץ "ועדת פיוס" מטעם האו"ם. הופיעה שם משלחת פלסטינית, בהסוואה של "משלחת פליטים", שהציעה לנציגי ישראל הסכם להקמת המדינה הפלסטינית תוך שלום עם ישראל. כפי שאישר לי הנציג הישראלי, אליהו ששון, הוא דחה את ההצעה מכל וכל, על פי הוראה מירושלים, שתמכה בסיפוח הגדה על ידי עבדאללה. מאז ועד 1967 הפעילה ישראל את מלוא עוצמתה כדי להבטיח את השלטון הירדני בגדה המערבית וכדי למנוע כל אפשרות של התקוממות פלסטינית נגדו.

מובן שאי אפשר כיום להחזיר את החלטת החלוקה על כנה על כל פרטיה. מלחמת 1948 יצרה גבול חדש ("הקו הירוק"). הרעיון של ירושלים בינלאומית חדל מלהיות מעשי. הדמוגרפיה השתנתה ללא הכר. אי אפשר לתקן עוול על ידי יצירת עוול חדש. אבל העקרונות הבסיסיים של החלטת האו"ם ממשיכים להוות את הסיכוי היחידי להתפייסות היסטורית: דו-קיום של מדינת ישראל ומדינת פלסטין זו לצד זו, תוך תיאום כלכלי, ויצירת מצב מיוחד בירושלים שיהיה מקובל על שני הצדדים.

פורסם במקור בכ"ט בנובמבר 1994.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

פרטי כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

להגיב

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.