המשט לעזה: 2011

עדכונים, רקע וסרטים על המשט השני לשבירת המצור על עזה.

איפה שווה לעקוב אחרי המשט?
אתר הספינה האמריקאית במשט
דיווחים על המשט באתר Democracy Now
אתר הקמפיין האירופי לסיום המצור על עזה
אתר Free Gaza
אתר ועדת ההיגוי הבינ"ל למשט החירות 2

מיקור חוץ של המצור על עזה. "מי מושל בימים? אל הים היווני פוסידון או ראש ממשלת ישראל נתניהו?", שואלים נוסעי הספינה האמריקאית במשט לעזה שרב החובל שלה נעצר על ידי רשויות החוק ביוון. התוכנית Inside Story בערוץ אל ג'זירה באנגלית.


אש, גופרית ולהביורים. גורמים במערכת הבטחונית בישראל הזהירו כי משתתפי המשט לפריצת המצור על עזה מתכוונים לתקוף את חיילי צה"ל באש, גופרית ולהביורים. אולם המציאות גרועה אף יותר מכך. הבלוגר האמריקאי ריצ'רד סילברסטיין חשף כי משתתפי המשט צירפו אליו דרקון יורק אש.

בה בעת, ממשיכים הטרוריסטים שמשתתפים במשט להתאמן לקראת הקרב עם חיילי צה"ל. סרטון שהגיע לידינו מציג את אימוני הטרור של אנשי הספינה האמריקאית במשט, הקרויה על שם ספרו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה – "תעוזת התקווה". כנראה שהפקידים הבכירים בירושלים בכל זאת יודעים על מה שהם מדברים.

הכרזת שלום. הסופר השוודי הנינג מנקל, המשתתף במשט, אמר במסיבת עיתונאים שנערכה באתונה לקראת הפלגת המשט, כי הוא מתאר לעצמו שבאולם יש אנשים שידווחו ישירות לממשלת ישראל ולשב"כ. "אני מבקש מהם", אמר, "פעם אחת תדווחו את האמת: אינכם רואים שאין פה הכרזת מלחמה אלא הכרזת שלום?".

ואם במסיבות עיתונאים עסקינן, מומלץ לצפות בדוברת משרד החוץ האמריקאי מתפתלת מול שאלות כתבים לגבי חוקיותה של השתלטות צבאית של ישראל על ספינות המשט במים בינלאומיים ולגבי חוקיות המצור של ישראל על עזה.

האם באמת התנתקנו מעזה? בישראל היה מי שטען באחרונה כי פתיחת מעבר רפיח בין עזה למצרים במאי 2011 הביאה למעשה לפריצת המצור על עזה. פתיחת המעבר אמנם מהווה שיפור באפשרויות‏ הגישה של תושבי עזה לעולם, אולם ישראל עדיין מחויבת לאפשר תנועה סדירה של ‏אנשים ‏וסחורות בין עזה לגדה, שעדיין ‏חולקות כלכלה ‏אחת,‏ מערכת‏ חינוך ‏אחת,‏ מערכת‏ בריאות ‏אחת,‏ ואינספור ‏קשרים ‏משפחתיים‏ וחברתיים. סרטון של עמותת גישה מפריך דעה רווחת כי ישראל אינה נושאת באחריות לנעשה ברצועת עזה ומסביר שמדיניות הסגר המתמשכת פוגעת בעיקר באוכלוסייה האזרחית ברצועה.

המשט הצליח עוד בטרם הפליג. עוד בטרם הפליג המשט בדרכו לעזה כבר הצליח להוכיח כי מדובר בשיטת מחאה יעילה, לאחר שממשלת ישראל הסכימה במפתיע להעביר לעזה חומרי בנייה – שהיו אסורים מאז עליית חמאס לשלטון ברצועה – לצורך הקמת למעלה מאלף בניינים. פעילים במשט העריכו כי המהלך הישראלי נעשה בניסיון ליצור רושם כאילו עזה אינה נתונה במצור.

המשט לעזה יכלול בסופו של דבר לפי ההערכות 10 ספינות – שיישאו כמו מאות בני אדם מ-26 מדינות שונות – אשר יוצאות ממספר מוקדים, בהם יוון, צרפת, קפריסין ואיטליה. מספר המשתתפים נמוך באופן משמעותי משתוכנן במקור לאחר שמכבש לחצים שהפעילו ישראל וארה"ב על מדינות שמהן היו אמורות לצאת חלק מהספינות, נשא פרי. עוד בעניין זה פה.

פרובוקציה עלאק. בהודעה שפירסמה לשכת העיתונות הממשלתית נטען – כמו אין ספור פעמים בעבר – כי המשט הוא פרובוקציה. "ברור שהמשט הוא פרובוקציה פוליטית", כתב בתגובה חבר תנועת הסולידריות הבינ"ל, ג'ו קטרון, במאמר שפירסם. "ולמה שלא יהיה פרובוקציה? הוא מעולם לא התיימר להיות משהו אחר… המטרה אינה אספקה קבועה של סיוע בינלאומי לעזה, או אפילו תמיכה בכלכלה המקומית, אלא להבטיח את ריבונות הפלסטינים על חופיהם ושטחם", הוסיף קטרון.

עלי אבו-נימה, מייסד שותף של ארגון אינתיפאדה אלקטרונית, התייחס אף הוא לטענות ישראל כי המשט לעזה הוא פרובוקציה, בראיון לתוכנית Democracy Now.

ואם כבר מדברים על פרובוקציות, אז יש את סרטון התעמולה הפיקטיבי שלשכת ראש הממשלה מפיצה בחשאי. עוד על הפרשה המביכה פה.

חופש עיתונות? בה בעת, הזהירה ישראל כי עיתונאים שיצטרפו למשט כדי לסקר אותו צפויים להיענש בכך שלא יורשו להיכנס לתחומי ישראל למשך 10 שנים. בעקבות ביקורת בינלאומית על כך, חזרה בה ישראל מאזהרה זו. העיתונאי הישראלי-אמריקאי ג'וזף דנה, שהצטרף לספינה האמריקאית במשט לעזה ככתבו של המגזין האמריקאי Nation, דיבר על תחושתו בראיון בערוץ אל ג'זירה באנגלית.

יונתן שפירא חוזר, ובגדול. בחודש ספטמבר האחרון נעצר הטייס הסרבן הישראלי יונתן שפירא על ידי צה"ל יחד עם את שאר משתתפי המשט היהודי לפריצת המצור על עזה, והפך באופן סופי לאויב המדינה הציונית.

נסיקתו למעמד זה החלה חודשיים קודם לכן, כאשר ריסס את הכתובת "ישוחררו כל הגטאות, תשוחרר עזה" על קירות גטו ורשה. "אני לא אומר שיש מה להשוות למפלצתיות של מכונת ההשמדה הנאצית, אלא אני אומר שצריך לדבר על השתיקה בארץ ובעולם בזמן שאנשים כלואים במקום שהוא כמו גטו", אמר שפירא בעקבות המעשה, אשר גרר גל של גינויים וגידופים בישראל. כעת, הוא שוב ינסה לפרוץ את המצור הימי על עזה כאיש צוות בספינה במשט הקרוב. צפו בראיון עמו בתוכנית Democracy Now.

רק לפני ארבע שנים באירוע ההתרמה השנתי של האגודה למען החייל, השירותרום, ביצעה איה כורם – שותפתו ללימודים של שפירא בבית הספר למוסיקה רימון – את שירה הנושא את שמו מול קהל חיילים נלהב. איך שגלגל מסתובב.

[hana-flv-player
video="http://62.90.138.230/flix/buffer/completedFlashFiles/flx_2435236_1663384.flv"
width="500"
height="350"
clicktarget="_blank"
player="5"
autoplay="false"
loop="false"
autorewind="true"
skin="mejs-wmp"
/]

נא להכיר – הדי אפשטיין. כל מי שמשט הספינות לעזה עדיין לא עורר אצלו את הדימוי של אוניית המעפילים אקסודוס בזמן שניסתה לשבור את המצור הבריטי על ארץ ישראל, מוזמן להקשיב לסיפורה של ניצולת השואה הדי אפשטיין, בת 87, אשר תהיה על סיפון הספינה האמריקאית במשט.

אפשטיין, אזרחית אמריקאית ילידת גרמניה, ניצלה ממכונת המוות הנאצית הודות להחלטת הוריה – חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה – לשלוח את בתם היחידה בת ה-14 לאנגליה. אפשטיין לא ראתה שוב את הוריה. בסתיו 1942 עוד קיבלה גלויה אחרונה מאמה, בה נכתב "אנחנו בדרך למזרח… שולחת לך ברכת שלום אחרונה". שני הוריה נספו באושוויץ.

אחרי המלחמה, היגרה אפשטיין לארה"ב, והפכה לפעילה למען זכויות אזרח, צדק חברתי וזכויות אדם. לאורך השנים פעלה למען דיור הוגן, לקידום זכותן של נשים לבצע הפלות ונגד מלחמות של ארה"ב.

בשלהי שנות השמונים השתתפה במשלחות שלום למדינות כמו קמבודיה, ניקרגואה וגואטמלה, ובשנת 2003 היא הגיעה גם לישראל. באותו ביקור, התארחה אפשטיין אצל משפחות פלסטיניות בגדה המערבית, וראתה ממקור ראשון את עוולות הכיבוש. מאז שבה וביקרה בגדה כמעט מדי שנה, ואף נטלה חלק בהפגנות לא אלימות משותפות של ישראלים ופלסטינים.

אולם סופו של הביקור הראשון של אפשטיין בישראל, בעת שהגיעה לנמל התעופה בן גוריון כדי לטוס חזרה הביתה לארה"ב, נחרט בזיכרונה במיוחד.

"הפקידה במשטרת הגבולות הקלידה את השם שלי במחשב, ואז מיד, משום מקום, צצו שני גברים שהזדהו בתור אנשי אבטחה. תגי הזיהוי שלהם נתלו הפוך כך שאי אפשר יהיה לראות את שמותיהם… ביצעו בי חיפוש גופני, ואחר כך הורו לי להתפשט. אמרתי להם: 'אין לכם זכות לעשות את זה'… לבסוף התפשטתי, ואז אמרו לי להתכופף, ועשו בי חיפוש גופני פנימי. ושאלתי אותם 'למה אתם עושים את זה?'. אז הם ענו לי 'זה בגלל שאת טרוריסטית ואיום בטחוני'".

אפשטיין, המתגוררת בעיר סנט לואיס, נמצאת גם על הכוונת של הלאומנים הישראלים בארה"ב. בינואר 2009, לאחר שביקרה את התקפת צה"ל על עזה בראיון לערוץ הטלוויזיה פוקס, היא החלה לקבל איומים על חייה בטלפון, ובקיץ של אותה שנה הותקפה בדרכה הביתה ונחבלה.

אפשטיין אינה ניצולת השואה הראשונה המשתתפת במשט לעזה. בשנה שעברה היה ראובן מוסקוביץ, ישראלי ניצול שואה וממייסדי נווה שלום, על סיפון ספינת סיוע שעליה השתלט חיל הים בעת שהיתה בדרכה לעזה. "זוהי חובתו הקדושה של ניצול שואה כמוני להגן מפני רדיפה ודיכוי של כל כך הרבה בני אדם, כולל 800 אלף ילדים בעזה", אמר מוסקוביץ בשנה שעברה. "אני משתתף במשט מכיוון שאני ניצול שואה. כשהייתי בגטו וכמעט מתתי, קיוויתי שיהיו בני אדם שיפגינו חמלה ויסייעו לי. הפלסטינים והישראלים הם שני עמים, אבל יש לנו עתיד אחד", הוסיף.

"הצבע ארגמן" פוגש את עזה: אליס ווקר על הישראלים. רשימת הנוסעים בספינה האמריקאית במשט כוללת גם את הסופרת והמשוררת האמריקאית אליס ווקר, מחברת הרומן "הצבע ארגמן". לאחר מבצע עופרת יצוקה ביקרה ווקר בעזה, והנה מה שהיה לה לומר:

"ישנם אנשים חמדנים עד כדי כך שהם אפילו לא מסוגלים להעלות על דעתם שלאנשים שבהם הם פוגעים יש רגשות; אז הם פשוט מחסלים אותם. מה שישראל עשתה בעזה זו דוגמא מובהקת לכך. אין ספק שהאנשים בשלטון בישראל לא רואים בפלסטינים בני אדם בעלי תחושות. הישראלים רוצים את האדמה. הם כבר מחזיקים בכמעט כל האדמה. הקהילה הבינלאומית לא מתערבת כדי לעצור את זה. ארה"ב מנצלת כל הזדמנות כדי לתמוך בכך. זה פשוט מביש, שממשלת ארה"ב שותפה להרס הזה.

המסר שלי לכל מי שמאפשר למצב הזה להימשך הוא – שישמור על הנשמה שלו. כי זה מהמצבים שבהם מאבדים את הנשמה… יכול מאוד להיות שבסופו של דבר תהיה כל האדמה בידי הישראלים, עד לסנטימטר האחרון, אבל לא תישאר להם נשמה. ואז הם יצטרכו לשאול את עצמם – האם אנחנו עדיין יהודים?".

סרטונים קצרים בהם מציגים את עצמם כל נוסעי הספינה האמריקאית ניתן לראות פה. העורך דין האמריקאי ריצ'רד לוי ופעילת השלום האמריקאית קתי קלי, הנמנים אף הם על נוסעי הספינה האמריקאית, הסבירו מדוע החליטו להצטרף למשט בראיון לתוכנית Democracy Now.

האינטרנט הרג את ההסברה הישראלית. בינתיים, בישראל מבטיחים הפתעה למשתתפי המשט, ויש לקוות שהיא לא תהיה דומה להפתעה הקטלנית שהכינו למשתתפי המשט הקודם. לרענון הזיכרון מומלץ לצפות בסרטון האינטרנט הרג את ההסברה הישראלית שהופק בעקבות אירועי המשט בחודש מאי 2010, על ידי קבוצת איום דמוגרפי קטן המורכבת בעיקר מיהודים מישראל וארה"ב, אך גם פלסטינים ובני לאומים אחרים.

"אפשר לומר שזו היתה התשובה שלנו לקליפ We Con The World", ציינה אז הקבוצה אשר הוסיפה כי מקור ההשראה לקליפ היה הפוסט הזה.

האינטרנט הרג את ההסברה הישראלית (תרגום חופשי ומקוצר של המילים)

היתה לכם הקלטה של נוסעי מרמרה אומרים בקשר "מוות ליהודים"
ערכתם וחתכתם אותה מחדש ואז טענתם שזה 'שימוש הוגן'
אבל 600 טורקים ידעו את האמת.
הצפתם בתעמולה את יו-טיוב, טוויטר ופייסבוק
ושלחתם אותה לכל מי שאפשר
אפילו פרסמתם אותה בלוח מודעות היכרות.
מי לעזאזל הכשיר את דובר צה"ל?
האינטרנט הרג את ההסברה הישראלית
הבלוגרים שברו את לבכם.
עכשיו אתם מצייצים בטוויטר את סרטון מצלמות האבטחה החדש שלכם
שמציג רובוט של אל-קאעידה שהגיע מהעתיד
וברקע מוסיקת הפתיחה של הוואי-חמש-אפס:
"היה לו סכין ביד… רגע: בעצם זאת ברברה סטרייסנד".
לא הצלחתם למצוא את כרטיס זיכרון הפלאש שלי
ועכשיו אפילו עו"ד מיכאל ספרד אומר שהסתבכתם.
השב"כ חפר בכרטיס זיכרון הפלאש שלי
והשמיע את ההקלטות אותו ברדיו:
"נולדתי וגדלתי במדינת ארקנסו
ונתתי שש פצצות אטום לחמאס".
אנחנו הספינה מאווי מרמרה
ולכם יש הסברה רשלנית.

נזכור את כולם. תשעה בני אדם נהרגו ולמעלה מ-50 נפצעו במהלך תקיפת צה"ל על המשט לעזה בשנה שעברה. אחד ההרוגים היה העיתונאי הטורקי צ'וודט קיליצ'לר, אשר היה צלם מחונן. דפדוף בעמוד שלו בפליקר חושף אדם בעל נקודת מבט רגישה ואנושית. הנה אחד מצילומיו:

צ'וודט, בן 38, נורה בראשו מטווח קצר על ידי חיילי צה"ל בזמן שצילם אותם. הוא הותיר אחריו אשה ושני ילדים. בן ובת. (בסך הכל 28 ילדים התייתמו מאביהם בעקבות התקפת צה"ל על המשט).

טבח הוא לא טבח. ראסאן חאגה, אוסטרלי יליד לבנון המשמש כפרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מלבורן, כתב את השיר הבא זמן קצר לאחר ההתקפה על המשט לעזה בשנה שעברה. (תרגום חופשי).

טבח הוא לא טבח

אני לא כותב שירים אבל, בכל מקרה, שירים הם לא שירים.

לפני זמן רב, עזרו לי להבין שפלסטין היא לא פלסטין;
הביאו לידיעתי גם שהפלסטינים הם לא פלסטינים;
הסבירו לי גם כי טיהור אתני הוא לא טיהור אתני.

וכאשר אני ברוב תמימותי ראיתי אנשים נלחמים על חירותם,
הוכיחו לי בסבלנות שהם אינם נלחמים על חירותם,
ושהתנגדות היא לא התנגדות.

וכאשר, בטיפשותי, ראיתי יהירות, דיכוי והשפלה,
הם האירו את עיני כדי שאבין שיהירות היא לא יהירות,
דיכוי הוא לא דיכוי, והשפלה היא לא השפלה.

ראיתי מצוקה, גזענות, חוסר אנושיות ומחנה ריכוז.
אבל הם אמרו לי שהם מומחים למצוקה, גזענות, חוסר אנושיות ומחנות ריכוז,
ושאני צריך לסמוך עליהם: זאת לא מצוקה, גזענות, חוסר אנושיות או מחנה ריכוז.

במהלך השנים הם לימדו אותי דברים רבים:
פלישה היא לא פלישה, כיבוש הוא לא כיבוש,
קולוניאליזם הוא לא קולוניאליזם ואפרטהייד הוא לא אפרטהייד.

הם פתחו את מוחי הצר לאמיתות אף יותר מורכבות, ששכלי הרפה לא הצליח להבין כמו: "להחזיק בנשק גרעיני" זה לא "להחזיק בנשק גרעיני", דמוקרטיה (ברצועת עזה) היא לא דמוקרטיה; ולהיות אזרחים סוג ב' (בישראל) זאת כן דמוקרטיה.

לכן תצטרכו לסלוח לי על כך שאינני מופתע ללמוד היום כי ישנם עוד דברים שנראו לי מובנים מאליהם ואשר אינם כאלה: פעילי שלום הם לא פעילי שלום, פִּירָטִים הם לא פירטים, טבח של אנשים בלתי חמושים הוא לא טבח של אנשים בלתי חמושים.

המוח שלי מוגבל והבורות שלי אין סופית. ולעזאזל, הם כל כך אינטליגנטים. ברצינות.

במילים שלהם. סרט תיעודי של ערוץ הטלווזיה האיראני באנגלית Press TV על משתתפי המשט לעזה על סיפון הספינה "מאווי מרמרה" בשנת 2010.

אוהבים את הכל שקרים

עזרו לנו להמשיך לשקר

אנחנו נהנים ליצור ולכתוב את "הכל שקרים". אבל זה דורש עשרות שעות עבודה והוצאות של מאות שקלים מדי חודש. היכולת להציע חוויית גלישה ללא פרסומות – שחשובה לנו, ואנחנו מקווים שגם לך – מתאפשרת בזכות התמיכה הנדיבה של קוראים כמוך. כל סכום יתקבל בברכה. כי תרומה שבאה מהלב היא מסוג המחוות שגורמות לנו להרגיש תחושת הערכה חמימה ונעימה.  

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

מידע כרטיס אשראי
זהו תשלום SSL מוצפן ומאובטח.

סה"כ תרומה: 25.00₪ חודשית

{amount} + {fee_amount} לכיסוי העמלות

בנוסף אפשר לתרום במטבעות הדיגיטליים לכתובות הבאות: 

ביטקוין: 3Dc9kNFmvpnuADrwHDmHsYGY1hATY2Yyey

אתריום: 0x737FA1c1e2EecB6CE66a9C460277b090a60B9e52 

לחץ/י על לשונית בכדי לבחור פלטפורמה להשארת תגובה

להגיב

*

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל.

he_ILHebrew